לקראת פגישתם הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פרופ' איתן גלבוע מזהה לא מעט סימנים שמצביעים על כך שהפעם האווירה עשויה להיות שונה.
גלבוע, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב, מרצה באוניברסיטאות רייכמן ובר אילן וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מגדיר את הביקור הצפוי במילים חדות: "ביקור חמוץ".
לדבריו, כבר הדרך שבה נולד הביקור מעוררת סימני שאלה. נתניהו נפגש עם טראמפ שמונה פעמים בעבר, ובמרבית המקרים מדובר היה בביקורים מסודרים, מתוכננים ובעלי מסגרת ברורה. הפעם, לדבריו, התמונה שונה.
"נתניהו יזם את הביקור לפני כשבועיים, לאחר מותו של לינדזי גראהם, וכאשר שאלו את טראמפ אם ייפגש עם נתניהו, הוא השיב שאם נתניהו יהיה בעיר הוא יפגוש אותו", אומר גלבוע. "ככה לא מתכננים ביקור שכזה".
גם מטרת הביקור, לפחות לפי הפרסומים, מעוררת אצלו אי נוחות. על פי הדיווחים, נתניהו מתכוון להציג לטראמפ מידע מודיעיני שלפיו איראן משקמת את יכולות הגרעין שלה.
"יכול להיות שזה מה שהוא יעשה", אומר גלבוע, "אבל עצם הפרסום יוצר בעיה. הוא עלול להשתמע כאילו המודיעין הישראלי טוב יותר מהאמריקאי".
לדבריו, יש לכך גם השלכה פוליטית רחבה יותר. במחנה טראמפ, הוא טוען, הולכת וגוברת ההסתייגות מנתניהו. לדבריו, כבר בתחילת המערכה נשמעו קולות שטענו כי ראש הממשלה הישראלי דחף את טראמפ למלחמה וכי פעולה צבאית נגד איראן אינה בהכרח אינטרס אמריקאי.
"זה לא משנה אם זה נכון או לא", מדגיש גלבוע. "מה שמשנה הוא שהדברים פורסמו. עכשיו, כאשר מדברים על מודיעין שנתניהו יביא, זה מחזק את הטענה שהוא אינו מעוניין בהסכם אלא במלחמה עצימה".
גם לוח הזמנים הקצר של הביקור אינו נעלם מעיניו. נתניהו צפוי לשוב לישראל כבר ביום רביעי, בניגוד לביקורים קודמים שבהם נשאר בארצות הברית זמן רב יותר וקיים שורה של פגישות מדיניות נוספות.
"צריך להסתכל עם מי נתניהו ייפגש חוץ מטראמפ", אומר גלבוע. "בדרך כלל הוא נפגש עם חברי קונגרס בכירים ועם ראשי קהילות שרלוונטיים לישראל, אבל הפעם מדובר בביקור קצר מאוד".
כל זה מתרחש כאשר גם טראמפ וגם נתניהו נמצאים בתקופה פוליטית רגישה. ככל שמערכת הבחירות האמריקאית מתקרבת, מעריך גלבוע, הלחץ על טראמפ למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיה האיראנית רק הולך וגובר.
בהקשר הזה הוא מזכיר את הדיווח ב"ניו יורק טיימס", שלפיו לצבא האמריקאי אין מלאי מספיק של מיירטים שיאפשר מערכה צבאית רחבה נגד איראן. מבחינתו, אם הדיווח נכון, הוא עשוי להשפיע מאוד על חופש הפעולה של טראמפ.
"לאורך השנה שמענו על בעיות מלאים כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ובמזרח התיכון", הוא אומר. "קווי הייצור בארצות הברית לא בנויים לייצר כמויות כאלה של נשק, ולכן אולי יש כאן בעיה אמיתית".
לדבריו, מצב כזה עשוי גם להשפיע על האופן שבו איראן קוראת את המפה. אם טהרן סבורה שארצות הברית מוגבלת ביכולתה להגיב, הדבר עלול לעודד אותה לפעול באופן אגרסיבי יותר, בין היתר נגד תשתיות אנרגיה.
למרות הזמן הקצר שיעמוד לרשות שני המנהיגים, גלבוע מעריך שכמעט כל הסוגיות האזוריות המרכזיות יעלו על השולחן: איראן, סעודיה, סוריה, לבנון ועזה.
אחת הסוגיות שמטרידות אותו במיוחד היא עסקת הגרעין האזרחי המתגבשת בין ארצות הברית לסעודיה. בעיניו, מדובר במהלך בעייתי מבחינת ישראל.
"מה שמתחיל כגרעין אזרחי יכול להפוך בהמשך לגרעין צבאי", הוא מזהיר. "כאשר חותמים על הסכם לשלושים שנה, אי אפשר לדעת מי יעמוד בראש סעודיה בעתיד ומה יהיו עמדותיו".
לדבריו, טראמפ מסתכל על העסקה בעיקר דרך המשקפיים הכלכליים ורואה בה פוטנציאל להכנסות עתק לארצות הברית.
גם שאלת הנורמליזציה עם סעודיה צפויה לדבריו לחזור לשולחן. ריאד נעה בין דרישה ברורה להסכמה על הקמת מדינה פלשתינית לבין נכונות להסתפק באופק מדיני כלשהו עבור הפלשתינים. טראמפ, מצידו, מעוניין לסגור הישג כזה לפני בחירות האמצע.
גלבוע מזכיר כי אם טראמפ יאבד את הרוב הזעום שבו הוא מחזיק כיום בסנאט ובבית הנבחרים, כפי שחוזים חלק מהסקרים, שנתיים האחרונות של כהונתו עלולות להיות קשות בהרבה. במצב כזה הוא עלול למצוא את עצמו במעמד של נשיא "ברווז צולע", ולכן כל הישג מדיני גדול לפני כן מקבל מבחינתו חשיבות מיוחדת.
לתוך התמונה הזאת נכנסת גם ההתבטאות של השר איתמר בן גביר על נאיביותו של טראמפ במשא ומתן מול איראן. לדברי גלבוע, אמירות מהסוג הזה אינן מתקבלות היטב בבית הלבן ומעלות שם שאלה רחבה יותר: עד כמה נתניהו שולט בשותפיו הקואליציוניים - ועד כמה הם משפיעים עליו.
מבחינתו של גלבוע, זהו אולי האתגר המרכזי של הביקור: לא רק לדבר על איראן, סעודיה או עזה, אלא לשקם את מערכת האמון בין שני המנהיגים.
"נתניהו צריך להחזיר את האמון האישי בינו לבין טראמפ", הוא אומר. "לא אתרשם מהשבחים שטראמפ ירעיף עליו, כי כך הוא נוהג תמיד. צריך לשפר בהרבה את התיאום".
לדבריו, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתמונה כאשר מתקבלים מהלכים דרמטיים הנוגעים ישירות לביטחונה. "לא ייתכן שישראל תהיה מחוץ לתמונה במהלכים כמו המשא ומתן מול איראן, השיח על לבנון ועוד".
גלבוע מדגיש כי לישראל יש דרישות ביטחוניות ברורות בכל הקשור לאפשרות של נסיגה מלבנון, מסוריה או מעזה. אלא שלדבריו, השאלה אינה רק מה ישראל דורשת, אלא גם כיצד היא מציגה את דרישותיה.
במקום עמדה שתיתפס בוושינגטון כסרבנית, הוא ממליץ לנסח את המסר הישראלי ברוח אחרת: "כן, אבל".
כלומר, לא להתנגד מראש לכל מהלך אמריקאי, אלא לומר כן - בתנאי שהאינטרסים הביטחוניים של ישראל נשמרים.
מבחינתו של גלבוע, זה יהיה מבחן האמת של הביקור: האם נתניהו וטראמפ מצליחים לצמצם את הפערים ולשקם את התיאום ביניהם, או שהמפגש הקצר בוושינגטון רק יחשוף עד כמה היחסים בין השניים כבר אינם פשוטים כפי שהיו בעבר.