בזמן ששופטי בג"ץ דנו היום (שלישי) בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי תלמידי הישיבות, במערכת הפוליטית החרדית לא ציפו באמת שהחוק ישרוד.
לטענת הפרשן לענייני חרדים של "ישראל היום", יעקב הרשקוביץ, יוזמי המהלך הבינו מראש שהסיכוי המשפטי קלוש, אך מבחינתם הייתה לחוק מטרה אחרת לגמרי - להוכיח לציבור החרדי שנעשה כל מאמץ למנוע את מעצרי בני הישיבות.
בריאיון לערוץ 7 מסביר הרשקוביץ כי החוק נולד לאחר שהמפלגות החרדיות הפנימו שחוק גיוס חדש כבר לא יקודם בכנסת הנוכחית. במקום לנסות להעביר רפורמה מקיפה, הן בחרו לקדם הוראת שעה שתעסוק רק בהקפאת מעצרי העריקים.
"מי שהגה את המהלך היה אריה דרעי", הוא אומר. "כשהבינו שחוק גיוס לא יהיה, ניסו לפחות להעביר את הסעיפים שעוסקים בעצירת המעצרים, כדי לתת מענה עד תקופת הבחירות".
לדבריו, גם בתוך ש"ס לא היו אשליות באשר לגורל החוק בבג"ץ. "כולם אמרו שאין לו סיכוי, שהוא לא חוקתי. אפילו גורמים בש"ס אמרו לי עוד לפני ההצבעה: 'הוא ייפסל, אבל אנחנו רוצים לדעת שניסינו הכול'".
לדבריו, גם העובדה שהממשלה לא שלחה נציג שיגן על החוק בבית המשפט אינה מקרית. "הם יודעים שאין לו סיכוי. אריה דרעי לא טיפש. הוא ידע בדיוק לאן זה הולך, אבל מבחינתו היה חשוב להעביר את המסר לציבור החרדי שהוא עשה את המקסימום".
הרשקוביץ סבור כי גם החשש מפני מעצרי תלמידי ישיבות השתנה משמעותית בשנים האחרונות. לדבריו, ארגונים המזוהים עם הפלג הירושלמי פעלו לאורך זמן כדי להכין את בחורי הישיבות לאפשרות של מעצר ולהפחית את החשש ממנו.
"הם עשו עבודת שטח מאוד משמעותית", הוא אומר. "היום הרבה בחורי ישיבות כבר לא נמצאים באותו פחד. מבחינתם, אם יעצרו אותם - אז יעצרו. זה כבר לא נתפס כאיום שמרתיע כפי שהיה בעבר".
לדבריו, חוק הגיוס המקורי נועד להשיג יעד רחב יותר מאשר עצירת המעצרים בלבד. "המטרה הייתה להחזיר לבחורי הישיבות מעמד חוקי ולהתחיל את כל המערכת מחדש. גם אם החוק היה נפסל בהמשך, לפחות היו מרוויחים זמן. גם חוק הקפאת המעצרים נועד בעיקר לקנות את הזמן הזה, עד הבחירות".
בהמשך השיחה התייחס הרשקוביץ גם למפת הבריתות הפוליטיות של המפלגות החרדיות. לדבריו, בעוד הציבור החרדי עצמו נעשה בשנים האחרונות ימני יותר, ההנהגה הפוליטית ממשיכה לפעול מתוך שיקולים פרגמטיים.
"הציבור החרדי הפך להיות מאוד ימני, אפילו ביביסטי וטראמפיסטי", הוא אומר. "אבל חברי הכנסת החרדים לא מחויבים אידיאולוגית לימין או לשמאל. הם ילכו עם מי שיוכל לספק את הצרכים של הציבור שלהם".
להערכתו, ש"ס צפויה להמשיך לעמוד לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד שביהדות התורה התמונה מורכבת יותר. "בדגל התורה עדיין מתלבטים בין האכזבה מהבטחות שלא קוימו לבין הרצון להישאר חלק מהקואליציה. באגודת ישראל, לעומת זאת, קיימת מגמה הרבה יותר ברורה של התרחקות מנתניהו. המטרה שלהם כרגע היא להזיק לו, והם לא מתכוונים להיות האצבע ה־61 שלו".
הרשקוביץ התייחס גם למתיחות המתמשכת בין יו"ר ש"ס אריה דרעי לבין הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. לדבריו, ברקע עומדת המחלוקת סביב אי־מינויו של הרב יוסף לנשיא מועצת חכמי התורה, אך בפועל השפעתו על קבלת ההחלטות במפלגה מוגבלת.
"מבחינת אריה דרעי, הרב יצחק יוסף הוא דמות רבנית חשובה מאוד", הוא מסכם. "אבל בכל מה שנוגע לניהול ש"ס ולקבלת ההחלטות הפוליטיות, הוא כבר לא נמצא כיום במעגל שמקבל את ההכרעות".