ברקע הדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק מעצרי העריקים פרסמה היום (שלישי) מועצת חכמי התורה של ש"ס גילוי דעת חריף, שבו היא פורסת בהרחבה את עמדתה ההלכתית והעקרונית נגד גיוס בני הישיבות.
במסמך מדגישה המועצה כי היא אינה מכירה בסמכות בג"ץ לדון בנושא, אך מפרסמת את עמדתה "למען דעת את האמת האלוקית הנצחית".
לדברי המועצה, בג"ץ מוביל במשך שנים "מסע רדיפה" נגד לומדי התורה ופועל לצמצום מעמדם באמצעות ביטול חוקים שנועדו להסדיר את מעמדם. עוד נטען כי בית המשפט "רחוק מן הצדק כמטחווי קשת", וכי להחלטותיו "אין כל תוקף", גם לפי הנטען במסמך ביחס לדין הבינלאומי.
בהמשך קובעת מועצת חכמי התורה כי גיוס בני ישיבות שתורתם אומנותם הוא "דבר שאסור בתכלית האיסור על פי ההלכה", ומגדירה את הניסיונות לחייבם בגיוס כ"מסע כפייה של העברה על הדת". במסמך נטען כי כפיית גיוס מנוגדת לעקרונות חופש הדת ואף להבטחות שניתנו, לדבריה, במגילת העצמאות.
כדי לבסס את עמדתה מביאה המועצה שורה ארוכה של מקורות מהתלמוד ומהפוסקים. בין היתר מצוטטים דברי הגמרא במסכת נדרים ובמסכת סוטה, שלפיהם אברהם אבינו והמלך אסא נענשו לאחר שגייסו תלמידי חכמים למלחמה, אף שמדובר היה במלחמות שנועדו להצלת ישראל. לטענת המועצה, מכאן עולה כי תלמידי חכמים אינם יוצאים למלחמה גם כאשר מדובר במלחמת מצווה.
המסמך מקדיש מקום מרכזי לדברי הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל, שלפיהם שבט לוי אינו נוטל חלק במלחמות ישראל משום שתפקידו מוקדש לעבודת ה' ולהוראת התורה. מועצת חכמי התורה מדגישה את המשך דברי הרמב"ם, שלפיהם "לא שבט לוי בלבד", אלא כל אדם שבחר להקדיש את חייו לעבודת ה' וללימוד התורה, דינו כשבט לוי. מכך מסיקה המועצה כי גם בני הישיבות ואברכי הכוללים פטורים מגיוס על פי ההלכה.
המועצה מתייחסת גם לטענת "השוויון בנטל", אך דוחה אותה מכל וכל. לדבריה, הנטל המרכזי המוטל על עם ישראל אינו השירות הצבאי אלא עמל התורה, שכן הביטחון הלאומי נשען בראש ובראשונה על לימוד התורה.
במסמך מובאים פסוקים ודברי חז"ל שלפיהם הצלחת ישראל במלחמות נובעת מזכות לומדי התורה, ובהם הפסוק "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'" והפסוק "ורדפו מכם חמישה מאה".
עוד נטען כי גם במלחמות ישראל בדור הנוכחי ניכרת, לדברי המועצה, הנהגה החורגת מדרך הטבע, וכי ניצחונותיה של ישראל אינם מוסברים רק באמצעים צבאיים. לטענתה, הכוח הרוחני הנובע מלימוד התורה הוא שמעניק את ההגנה לעם ישראל, ולכן כל ניסיון להוציא בני ישיבות מבתי המדרש ולגייסם פוגע באופן ישיר בביטחון המדינה.
את גילוי הדעת חותמת מועצת חכמי התורה בקביעה כי לאורך כל הדורות נשאו לומדי התורה באחריות לשימור התורה ולקיומה של האומה. לדבריה, "אוי לנו אם דווקא כאן בארץ ישראל, במדינה יהודית, יהפכו את בני התורה למרמס וינסו לפגוע בקול התורה".