הזמר מידד טסה הגיע לאולפן ערוץ 7 לרגל צאת השיר החדש "כולי תפילה", שאותו הוא מבצע יחד עם עדן חסון. מאחורי שיתוף הפעולה עומדת היכרות שהחלה שנים קודם לכן, כאשר השניים למדו יחד בבית הספר חורב, הרבה לפני שחסון הפך לאחד הזמרים הבולטים בישראל.
טסה זוכר את חסון כתלמיד מופנם, חרוץ ובעל מידות טובות, אך באותן שנים לדבריו איש מחבריהם לא ידע שהוא שר. טסה עצמו כבר היה ילד פלא והסולן הקבוע, ואף נותרה לדבריו תמונה שבה הוא מופיע כסולן במקהלת בית הספר לצד חסון.
לדבריו, רק בגיל 15 שמע מחבר כי חסון פתח אולפן הקלטות. "אמרתי, באמת? פתח אולפן? מה הקשר? איך זה יכול להיות?", סיפר טסה, שהודה כי בתחילה לא ייחס לכך חשיבות מיוחדת.
המבט שלו השתנה כאשר שמע את השיר הראשון שהוציא חסון. "כששמעתי את השיר הזה כבר אמרתי, זה נשמע משהו מיוחד מאוד, זה הולך להיות משהו טוב", סיפר, אך למרות ההתרשמות, במשך שנים ארוכות לא התקיים בין השניים קשר.
הקשר חודש רק לפני כשנה, כאשר טסה קיבל הצעה להצטרף להופעת הסליחות של חסון בבריכת הסולטן. הוא הופתע לגלות כי חברו לשעבר לספסל הלימודים עקב במשך השנים אחר פעילותו המוזיקלית והכיר היטב את הקריירה שלו.
"הוא אמר לי, 'תשמע, אני מחזיק ממך כאמן גדול ואני רוצה שתופיע איתי בבריכת הסולטן'", סיפר טסה. לדבריו, חסון אף גילה לו כי העובדה שראה אותו שר ומתפרסם כבר בתקופת הלימודים הייתה בין הדברים שגרמו לו לרצות להיכנס בעצמו לעולם המוזיקה.
בסופו של דבר ההופעה המשותפת לא יצאה לפועל, משום שבאותו ערב היה טסה מחויב להופיע בחתונה. לדבריו, הצדדים ניסו להגיע להסדר שבמסגרתו יופיע בחלק מהאירוע ולאחר מכן יגיע לבריכת הסולטן, אולם בעל האירוע סירב והרעיון ירד מן הפרק.
כעבור מספר חודשים, בזמן שישב עם ילדיו במסעדה בצהרי היום, הופיע על מסך הטלפון שלו שמו של עדן חסון. חסון שאל אותו אם ירצה להקליט דואט והזמין אותו להגיע לביתו כבר באותו ערב כדי להקליט סקיצות לשני שירים ולבדוק לאיזה מהם נוצר החיבור המתאים.
טסה הגיע לביתו של חסון בסביבות השעה 23:00, והשניים הקליטו את שני השירים. מיד כששמע את "כולי תפילה" הוא היה משוכנע שזה השיר הנכון עבורם ואמר לחסון: "זה להיט. חובה לעשות את השיר הזה".
אחת ההחלטות החשובות בתהליך הייתה להשאיר בשיר הסופי את ההקלטה הראשונה שביצע טסה בביתו של חסון. לדבריו, הוא אהב את הכנות ואת הרגש שהיו בטייק הראשוני, ולכן גם לאחר שהשניים הגיעו להקלטה נוספת באולפן של יעקב למאי, הם בחרו שלא להקליט מחדש את הבית הראשון.
"השירה הראשונית, שעשינו בטייק אחד או שניים, בזה אנחנו לא נוגעים", סיפר טסה. לדבריו, בהקלטה ראשונה הזמר מעניק את עצמו ואת הרגש הטבעי שלו, בעוד שבהקלטות מאוחרות יותר הוא עלול כבר לנסות לייצר מחדש באופן מלאכותי את מה שהתרחש באופן ספונטני.
למרות ההזמנה להופעה והשיחות על השיר, טסה סיפר כי הוא וחסון לא ישבו בתקופה שקדמה להקלטה כדי להשלים את כל הפערים מהשנים שבהן לא היו בקשר. לדבריו, ייתכן שבתחילה הייתה ביניהם זהירות מסוימת שנבעה גם מהמרחק בין העולמות שבהם הם פועלים, אך מהרגע שהשיחה עברה למוזיקה המחיצות נעלמו.
"כשאנחנו מתחילים לדבר במוזיקה, פתאום הכול עף", אמר טסה. "יש, ברוך השם, חיבור מיוחד".
זמן קצר לאחר צאתו הגיע "כולי תפילה" למקום השני ברשימת הסרטונים החמים, הישג שטסה תיאר כהלם מוחלט. לדבריו, גם האנשים שסביבו התקשו לעכל את המהירות שבה השיר צבר תאוצה בתוך פחות מיממה.
עבורו, הצלחת השיר אינה מסתכמת בנתוני צפייה ובהישג מוזיקלי. "אני חושב שזה שיר שהוא שליחות", אמר, והסביר כי החיבור בינו לבין חסון מבטא בעיניו את הרצון של חלקים שונים בעם ישראל באחדות ובאהבת ישראל.
השיר מתייחס גם להבדלים החיצוניים והחברתיים בין השניים, ובהם הג'ינס מול הלבוש בשחור ולבן. טסה סיפר כי התחבר במיוחד למילים הפותחות את הבית הראשון, המתארות לילה של בכי ותחושה ששום דבר אינו מצליח, לצד הרמת הראש כלפי מעלה.
לדבריו, השילוב בין שמחה לרגש הוא אחד הדברים המרכזיים שתפסו אותו בשיר. הוא חש כי המילים שכתב והלחין חסון קולעות במדויק לחוויות האישיות שלו ולתחושות שאיתן יכולים להזדהות אנשים רבים.
כשנשאל מה השתנה בחסון מאז ימי בית הספר, השיב טסה כי מבחינתו דבר מהותי לא השתנה. "הוא נשאר עם אותו לב טהור, עם אותה אישיות מיוחדת", אמר והוסיף כי גם כאשר המעשים, הנסיבות והמעמד משתנים, הנפש הבסיסית של האדם נותרת כפי שהייתה.
החיבור למילות "כולי תפילה" קיבל עבור טסה גם משמעות אישית עמוקה. הוא ציטט את המילים "וכולי תפילה שתאיר אליי, תן לי רגע להבין מה עובר עליי", וסיפר כי התפילה שלו היא להבין את הדרך שעבר ואת השליחות שניתנה לו.
"לכל אחד יש סיפור, ויש לי סיפור לא קטן", אמר. לדבריו, הוא שמח כיום גם על התקופות הקשות שעבר, משום שהוא מאמין שהן סידרו עבורו את הדרך הנכונה והעניקו לו אפשרות לחזק אנשים נוספים מעבר לעבודתו כזמר.
טסה סיפר כי לאחר נישואיו החל להכיר מחדש את מקומו האישי ולהבין שהוא מסוגל לעמוד בזכות עצמו. לצד זאת הוא תיאר תקופה שבה חווה מעין קהות רגשית והתקשה לבכות, עד שהצלחת השיר החדש הצליחה לעורר בו מחדש את הרגש.
"אתמול בכיתי", סיפר. לדבריו, כשראה עד כמה השיר מצליח, הרגיש שהשליחות שעליה הוא מדבר אכן מתממשת ושאנשים מקהלים שונים מתחברים לאותו מסר.
טסה רואה בשיר החדש גם סגירת מעגל עם תחילת דרכו, שבה התפרסם באמצעות שירים בעלי תוכן אמוני ובהם "על נהרות בבל" ו"בן של מלך". הוא הדגיש כי התחבר מאוד לכל אחת מהמילים שכתב חסון וכי עבורו הן משקפות באופן מדויק את המקום שבו הוא נמצא כיום.
לדבריו, לשירים הישנים עדיין יש קהל גדול שמחובר אליהם בזכות מילות הקודש, הפשטות והזיכרון מילד הפלא שהיה. עם זאת, הוא מבקש בשנים האחרונות להביא גם חומרים אישיים יותר ולדבר אל בני הנוער בשפה שמוכרת להם.
טסה הסביר כי אין די בעיניו בדיבור כללי על יופיים של השמיים או על אמונה באופן מופשט. לדבריו, כאשר פונים לבני נוער רק בשפה רוחנית גבוהה עלולה להיווצר התנגדות, ולכן הוא מבקש להעביר את אותם מסרים דרך סיפורים, רגשות ושפה שמחוברת לחייהם.
הוא הודה כי לא כל הקהל הוותיק התחבר מיד לשירים החדשים, אך לדבריו התהליך מתקדם בהדרגה. כדוגמה הוא הזכיר את "רציתי לגדול", שלדבריו ממשיך עד היום לזכות להצלחה גדולה וממחיש כי הציבור לומד להכיר גם את מידד טסה הבוגר.
בריאיון הוא חזר גם לשנים שבהן קולו השתנה מילד פלא לזמר בוגר. לדבריו, התהליך התרחש בעיקר בגילים 16 עד 18, אולם מאחר שהמשיך להופיע לאורך כל התקופה, לא הייתה נקודת עצירה אחת שבה ניתן היה להבחין מיד בשינוי.
באותן שנים הוא התקשה לעיתים להשלים הופעות מבלי להצטרד, ולא היה מסוגל לעמוד בקלות במספר אירועים ביום. כיום, בגיל 32, הוא מרגיש שקולו יציב יותר ומאפשר לו לעלות לטונים גבוהים ולהחזיר את הקול למצבו בתוך זמן קצר.
ההצלחה המהירה של הדואט העלתה גם את השאלה אם זמר דתי או חרדי יכול לפרוץ אל הקהל הכללי מבלי לוותר על אמונתו ועל עקרונותיו. טסה השיב כי לפני מהלך כזה האמן צריך להיות בנוי להתמודד עם החשיפה ועם ההצלחה, שאותה הגדיר כניסיון גדול ולא רק כמתנה.
"ככל שיש הצלחה גדולה, יש גם מחויבות יותר גדולה", אמר. הוא סיפר כי התפילה שלו עם צאת השיר הייתה שככל שההצלחה תגדל, כך יצליח לעמוד במחויבות לעשות קידוש השם ולנהוג בצורה הנכונה ביותר.
עם זאת, הוא דחה את המחשבה ששיתוף פעולה חד-פעמי עם זמר מצליח יכול לבדו להעניק לאמן קריירה חדשה. לדבריו, החיבור עם קהלים רחבים נבנה לאורך זמן, וההתעניינות בו החלה עוד קודם לכן בעקבות חשיפה אישית יותר ברשת ובריאיונות.
טסה סיפר כי במשך שנים הסתיר חלקים רבים מעצמו, וכאשר הקהל נחשף לסיפורו אנשים החלו להתחבר אליו מחדש. לדבריו, סרטונים שהעלה צברו בתוך זמן קצר עשרות אלפי צפיות, והקהל הראה כי הזיכרון והחיבור אליו עדיין קיימים.
דוגמה לכך הייתה נסיעה מצולמת שלו עם חסון, שבמהלכה שרו יחד את "בן של מלך". לדברי טסה, הסרטון התקרב בתוך זמן קצר ל-400 אלף צפיות, והתגובות התמלאו באנשים שסיפרו כי הם זוכרים את השיר מילדותם וכי הוא חיזק אותם לאורך השנים.
"הקהל היה מחובר", אמר טסה, והסכים כי היה צורך רק "להדליק" מחדש את הקשר. לדבריו, הוא אינו מבקש לבצע מהלך שמנותק מהיסודות שעליהם גדל, אלא להתקדם שלב אחר שלב.
כשנשאל מי מחזק אותו, טסה הפריד בין ההשפעות המוזיקליות לבין העוגנים הרוחניים. מבחינה אמנותית הוא סיפר כי הוא לוקח מכל אמן דבר אחר שמתאים לו, ולא מציב לעצמו זמר אחד בלבד כמודל.
מבחינה רוחנית הזכיר טסה את הקשר שלו לרב יעקב עדס ולרב ראובן אלבז. לדבריו, החיבור לצדיקים סייע לו להישאר שפוי ויציב לאורך השנים ובמקומות השונים שאליהם הגיעה הקריירה שלו.
מעל הכול הציב טסה את אשתו, שאותה תיאר כדמות שהצילה אותו וממשיכה לעמוד לצדו. הוא קשר את הדברים גם להולדת בנו הרביעי, דוד, ששמו נבחר בהשראת דוד המלך.
טסה סיפר כי ביקש לקרוא לבנו דוד משום שדוד המלך עבר טלטלות רבות, אך המשיך תמיד לחתור כלפי מעלה. לדבריו, עוד לפני הלידה הרגישו הוא ואשתו כי לידת הילד תביא איתה דבר מיוחד ומאחד, אף שלא ידעו אז כיצד הדברים יתפתחו.
למרות העומס, ההופעות והנסיעות, טסה הבהיר כי הבית נמצא אצלו לפני הקריירה. "שיתפוצץ העולם, הבית לפני הכול", אמר, והסביר שגם הקלטה עם עדן חסון התקיימה רק לאחר שסיים את האחריות שלו כלפי הילדים והמשפחה.
כך, כאשר הוזמן להקליט בביתו של חסון, הוא הגיע בשעה מאוחרת רק לאחר שסידר את העניינים בבית. לדבריו, אשתו וילדיו הם חייו, והעבודה צריכה להתאים את עצמה לאחריות המשפחתית ולא להפך.
טסה סיפר בחיוך כי לעיתים הוא נשאר ער כל הלילה עם ילדיו, ובהם ילד ש"עושה מקאמים בלילה". גם ברגעים המאתגרים הוא רואה בכך ברכה ולא מטרד.
לדבריו, לפחות שניים מילדיו כבר מגלים נטייה מוזיקלית, ובהם בתו ובנו, שמתעניין בפסנתר שנמצא בבית. עם זאת, הוא אינו ממהר לכוון אותם לקריירה במוזיקה ומעדיף שבשלב הראשון יתמקדו בלימודים, לצד אפשרות ללמוד נגינה במסגרת חוג.
טסה הודה כי אינו יודע כיצד ינהג אם הרצון של ילדיו לעסוק במוזיקה יהפוך בעתיד למשמעותי במיוחד. במקרה כזה, אמר, יהיה אפשר לנסות למצוא עבורם דרך נכונה, אך זו אינה המלצתו הראשונית.
כשנשאל היכן היה רוצה להיות בעוד חמש שנים, תשובתו הראשונה הייתה: "בכולל". הוא תיאר שאיפה לשבת וללמוד, למסור שיעורים, לזכות את הרבים ובמקביל להמשיך לשיר ולהופיע. "התורה זה חיים", אמר. מבחינתו, רק לאחר שהבסיס התורני והרוחני קיים ניתן לדבר על החלומות המקצועיים ועל המשך הקריירה.
בהקשר הזה סיפר על רגע שנחרט בו במהלך ההקלטות עם חסון. כשהגיעו לאולפנו של יעקב למאי, הוא שאל את חסון אם האולפן הוא "הבית השני" שלו, אך חסון השיב ברצינות כי זהו הבית הראשון.
התשובה המחישה לטסה את המחיר הנדרש מאמן המבקש להגיע להצלחה הגדולה ביותר. לדבריו, קריירה ברמה הזאת דורשת עבודה מסביב לשעון, כתיבה והוצאה בלתי פוסקת של שירים והשקעה שגובה גם מחירים אישיים.
טסה עצמו מתפלל, לדבריו, לזכות בהצלחה מבלי להידרש להקריב את הבית ואת סדרי העדיפויות שבחר לעצמו. הוא מבקש להמשיך לשלב בין לימוד תורה, משפחה, שליחות מוזיקלית והופעות, ולהביא את עצמו לבמה מבלי להסתתר מאחורי הדמות של ילד הפלא.
בסיום הריאיון הבטיח טסה כי בעתיד יוציא אלבום שיכלול את השירים שעליהם גדל הקהל שלו, ובהם "על נהרות בבל" ו"בן של מלך". הוא נמנע מלמסור תאריך, אך הבהיר: "זה יקרה".