חבר הכנסת עמית הלוי העביר בקדנציה הנוכחית את החוק שאמור היה להיות מובן מאליו לפיטורי מורים תומכי טרור ממערכת החינוך הישראלית. על התגליות התמוהות והמקוממות שנחשפו בפניו במעלה הדרך לחקיקה הוא מספר בראיון לערוץ 7.
בפתח דבריו מדגיש חבר הכנסת הלוי כי הגילוי המסעיר ביותר שאליו הוא נחשף היה עצם העובדה שתמיכה בטרור אינה עילה לפיטורי מורה ממערכת החינוך הישראלית. בדבריו הוא מדגיש כי כאשר ניגש לקידום החוק הקפיד להתבסס על ההגדרה הרזה ביותר של תמיכה בטרור כפי שהיא מופיעה בחוק הטרור, כלומר גילוי אהדה והבעת שבח למעשה טרור, והסתבר שאכן גם מי שעושה זאת יכול היה לשמש כמורה בישראל.
"מדובר באדם שהוא פצצת מצרר שמגדל עשרות פצצות מתקתקות", מחדד הלוי את חומרת האירוע ומספר כי לדיוני ועדת החוץ והביטחון הוא הביא נערים ערבים שהסתירו את פניהם מחשש שיבולע להם, ובעדותם הם סיפרו כיצד נראות "הפסקות פעילות" בבתי הספר שלהם, כאשר מורים ומדריכים יורדים יחד עם התלמידים ליידות אבנים על כלי רכב. עוד הוא מציין את נתוני המשטרה המדברים על מאות תלמידים שמשתתפים בהפרות סדר בעשרות מקרים.
"הדוגמה המצמררת ביותר היא אותה צדיקה שעלתה מארה"ב והצילה את קיבוץ סעד, רוז לובין, חיילת בודדה שנרצחה בשער שכם שנה אחרי השבעה באוקטובר, ומי שרצח אותה הוא תלמיד בית הספר אל ראשדייה שממול, ולמד אצל רוצחו של אליהו קיי, ולפני שרצח חינך דורות של מרצחים והותיר צוואה מזעזעת שקוראת לג'יהאד בכל קיצוניותו. מול תופעה כזו חשבתי שכאשר אגיע לכנסת ואומר את הדבר הבסיסי, שמורים מעודדי טרור יפוטרו פיטורים מנהליים בשל אי-התאמה, כי לא מדובר באנשים הראויים להוראה, שהם מקור להשראה ולערכים של טוב, זה אמור היה לקבל הסכמה של 120 חברי כנסת, כולל של מי שאמור לייצג את הציבור הערבי".
אלא שהמציאות שגילה חבר הכנסת הלוי הייתה הפוכה, כאשר נתקל בהתנגדות עזה גם מצד חברי האופוזיציה, אבל גם מהייעוץ המשפטי לממשלה, מהפקידות ומהשב"כ של אותם ימים. "זה משקף את הקונספציה שלא מזהה את האויב ולא נלחמת בתשתיות שלו. למרות זאת הצלחתי לקדם ולחוקק את החוק הזה ולהעביר אותו, והיום מנכ"ל משרד החינוך קובע שאפשר להעיף בלי הרבה פרוצדורות מורה שמגלה אהדה לטרור".
על ההתנגדויות שבהן נתקל מצידם של אנשי הייעוץ המשפטי וגורמי הביטחון מספר הלוי כיצד הציע בדיוני הוועדה כתרגיל שיבחן אם יש אמת בטענותיו, להעלות למחשב את מספרי תעודות הזהות של המורים אל מול מספרי תעודות הזהות של מי שנפתחו נגדם תיקי חקירה בעקבות עידוד ותמיכה בטרור, וכך לבחון אם קיימת קבוצה של מורים שמופיעה בשתי הרשימות. "אם ייצא אפס התאמה אז אולי אני חי בדמיון...", אומר הלוי.
הצעתו זו זכתה להתנגדות נמרצת מצידה של היועמ"שית שטענה לפגיעה בזכות לפרטיות. הלוי מצידו ציין שלהגנת הפרטיות קיים חוק מוגדר, ובו קביעה למי מותר לקבל את החומרים הרלוונטיים ממשרד החינוך ולאיזה צורך, והצעתו זו עומדת בכל דרישות החוק, שכן רק מי ששמו מופיע גם ברשימת תומכי הטרור יטופל. "הייתה על זה מלחמת עולם", הוא מספר.
לאחר שבועות ארוכים של דיונים ניאות הייעוץ המשפטי לאשר את ביצוע הבדיקה. "התברר שעשרות מספרי זהות התגלו כמי שיש להם זיקה לטרור", אומר הלוי ומציין כי מערכת הביטחון רואה כיעד סיכולי את הטרור שבקצה ואת מממניו, אבל לא את התשתית האידיאולוגית שמובילה אליו, ומשום כך רשימה כזו יכולה הייתה להתקיים ללא טיפול מערכתי. עוד הוא מציין כי המספרים שעלו בבדיקה הם חלקיים בלבד, כיוון שהם אלה שנכללים ברשימת תומכי הטרור בעקבות מעצר או חקירה. אחרים, שכנראה גם הם תומכי טרור, אינם כלולים ברשימה.
ממשיך חבר הכנסת הלוי ומספר כי "במפגש הבא מול נציג השב"כ, אמרתי כמסיח לפי תומי שבטח טיפלתם באותם עשרות תומכי טרור והם עפו מהמערכת. אמר לי אותו נציג שב"כ שלא". הלוי הופתע ושאל מדוע. התשובה הפתיעה אותו עוד יותר. נציג השב"כ אמר ש"היועמ"שית הסכימה שנעשה את הבדיקה הזו רק אם היא חד-פעמית ואם התוצאות ייגרסו ולא ייעשה בה שימוש".
'מצאתם עשרות פצצות מתקתקות וזרקתם את הרשימה לפח?', שאל הלוי המופתע. "הוא הסתכל עלי ואמר שזו הייתה ההוראה של היועמ"שית וזה היה הסיכום". הלוי מצידו השיב שמה שראוי היה לעשות הוא להגיש את הרשימה ליועמ"שית עצמה ולתת לה לגרוס במו ידיה את הרשימה במקום לבצע את הנחייתה.
לשאלתנו מה להערכתו מביא יועצת משפטית לממשלה להורות על צעד כזה של גריסת רשימה של תומכי טרור, מתן אפשרות להמשך העסקתם במערכת החינוך ולמעשה רצון להסתיר נתונים ביטחוניים שכאלה, משיב הלוי ותולה את הדברים בתפיסת עולמה.
"מאז הקמת האוניברסיטה העברית יש תפיסות עולם משובשות, שחלקן מיובאות, והן גורסות במגרסה אוניברסליסטית-אזרחית את מושגי היסוד של עם, ריבונות, לאום, מולדת, אויב וזהות. היועמ"שית היא רק תלמידה דור ח' של המערכת, היא לא המציאה את זה. היא חלק מהמגמה שרואה באדם אוסף של אינטרסים שמולם צריך לאזן ולהסביר. היא לא רואה את הזהות הלאומית והדתית ולכן לא יכולה לראות את האויב, לכן היא לא יכולה להתייחס למחנכים שמחנכים לג'יהאד כאויב של ממש. כך גם לגבי גופי תקשורת כמו אל ג'זירה. הם לא רואים את האויב", הוא מסכם.