
יש נזקים שרואים בכתבות, ויש נזקים שממשיכים לחיות עם האנשים הרבה אחרי שהמצלמות עזבו. בין מבצע "עם כלביא" בקיץ 2025 לבין מבצע "שאגת הארי" שנפתח בסוף פברואר 2026, העורף הישראלי ספג סבבים ארוכים של יירוטים, נפילות ורסיסים.
בעוד תשומת הלב הציבורית הופנתה, ובצדק, למבנים שנפגעו ישירות, חלק גדול מהנזק בפועל התרחש דווקא במרחק. בבניינים שאיש לא נכנס אליהם, שלא נחסמו בסרט אדום, ושבהם פשוט התפוצץ הכול פנימה.
למה דווקא האלומיניום ספג את המכה
גל ההדף לא עוצר בקיר. הוא מחפש את הנקודה החלשה, והנקודה החלשה בכל מבנה היא הפתח. קיר בטון סופג לחץ, זכוכית לא. לכן במרבית הבניינים שנמצאו ברדיוס של נפילה או יירוט, הקירות נשארו על מקומם והחלונות הם אלה שנשברו, התעקמו או נעקרו.
זה מסביר למה חלק ניכר מהנזק שנרשם באזורי המגורים ובמרכזי המסחר הוא נזק אלומיניום:
• זכוכית שהתנפצה בחלונות מגורים, לעיתים בקומות גבוהות שלא היו קרובות בכלל לנקודת הפגיעה
• ויטרינות בחזיתות מסחריות שקרסו כמעט לחלוטין, בעיקר בעסקים ברחובות ראשיים עם שטח זכוכית גדול
• פרופילים שהתעקמו ואיבדו את הישרות שלהם, כך שגם אם הזכוכית שרדה, החלון כבר לא נסגר ולא אוטם
• מסילות שיצאו ממקומן וכנפיים שירדו מהמסלול
• סגירות מרפסת ומעקות זכוכית שנסדקו או השתחררו מהעיגון
• תריסים שהתקפלו כלפי פנים ולא ניתנים יותר להרמה
הרבה מהנזקים האלה נראים "קטנים" בצילום ראשוני, ולכן הם גם נדחקו לסוף התור. אבל חלון שלא נסגר הוא לא פגם אסתטי. הוא בעיה של אטימה, של רעש, של חשבון חשמל, ושל ביטחון בסיסי בבית.
למה זה עדיין לא סגור
נכון להיום, מבנים רבים בארץ עדיין לא חזרו למצבם המקורי, ובחלק לא מבוטל מהמקרים מה שנותר פתוח הוא בדיוק החלק הזה: האלומיניום. הסיבות מצטברות. הביקוש קפץ בבת אחת על אותם ספקים ואותם מתקינים. ייצור פרופילים וזכוכית בהתאמה אישית לוקח זמן. תהליכי הפיצוי והתביעות מול הגורמים הרלוונטיים מתקדמים בקצב משלהם, ובוועדי בתים רבים ההחלטה על תיקון כולל של החזית נתקעה בין דיירים.
והתוצאה מוכרת לכל מי שמסתובב בערים: לוחות עץ, ניילון מתוח, זכוכית זמנית שהותקנה בחיפזון ונשארה שם הרבה אחרי שהמצב נרגע.
מהשטח
דניאל, מצוות נוגה אלומיניום:
דניאל מצוות נוגה אלומיניום אומר: "אנחנו מקבלים היום פניות על נזקים מהסבב הראשון, לא מהאחרון. אנשים חיו שנה שלמה עם חלון שלא נסגר עד הסוף כי הם חשבו שיש דברים דחופים יותר, או כי חיכו לתשובה על התביעה. הדבר שהכי חוזר אצלנו זה משפט אחד: 'זה לא כזה נורא, זה רק החלון'. וכשמגיעים לבית מגלים שהמסגרת עקומה, שהמים נכנסים בחורף, ושבחדר של הילדים שומעים כל רעש מהרחוב.
מה שחשוב שאנשים יבינו זה שהדף לא תמיד שובר. לפעמים הוא רק מזיז. פרופיל שזז שני מילימטרים נראה תקין לחלוטין מבחוץ, אבל הוא כבר לא אוטם ולא יחזור לאטום בלי טיפול. אנחנו נתקלים בזה שוב ושוב, וכל פעם מחדש הלקוח מופתע."
מה כדאי לעשות עכשיו
אם עברתם את התקופה הזו וסימנתם לעצמכם "אחר כך", זה הזמן. בדיקה של החלונות היא לא עניין מסובך: מנסים לסגור לגמרי, בודקים אם נשארים פערי אור בין הכנף למשקוף, מקשיבים אם יש שריקת רוח, ומחפשים סימני רטיבות בפינות התחתונות. אם משהו מהם קופץ, כדאי להזמין בדיקה מקצועית לפני החורף הבא ולא במהלכו.
לא מעט משקי בית ובעלי עסקים בחרו בשלב הזה לא להסתפק בתיקון נקודתי, אלא לבצע התקנת חלונות אלומיניום חדשים בכל החזית. ההיגיון פשוט: כשממילא נדרשת עבודה, אפשר לצאת ממנה עם בידוד אקוסטי טוב יותר, אטימה מלאה ומערכת שתעמוד גם בשנים הבאות, במקום להחזיר את המצב בדיוק לנקודה שממנה התחיל.
הנזק כבר קרה. מה שנשאר בשליטה שלנו זה כמה זמן הוא ממשיך להיות חלק מהבית.