בין המופיעים בפני שופטי בג"ץ בדיון על חוק המעצרים היה גם איש ההסברה, רס"ן במיל' בן סבו, קצין בחטיבת חשמונאים. על מה שביקש לומר לשופטים, על היחס שקיבל ועל גילויים שגילה באולם בית המשפט, הוא מספר בראיון לערוץ 7.
"נתקלתי בחומה הבצורה של הדמוקרטיה שמגנה על עצמה מפני העם", מסכם סבו בכותרת את תחושתו לאחר הניסיון להופיע בפני שופטי בג"ץ, והוא מספר:
"ההגנה הזמינה אותי להביא לדיון בבג"ץ עדויות אותנטיות מהשטח, בלי תיאוריות ומניפולציות, כמפקד מגמה בחטיבת חשמונאים בשנה וחצי האחרונות. אני למעשה מפקד ההכשרה בחטיבה ונמצא בה עוד מישיבות ההקמה שלה. זה העיסוק שלי. אני לא מדבר מבחוץ", אומר סבו.
על הנתונים שאותם ביקש להציג בפני השופטים הוא מספר: "החטיבה התחילה בתנופה מאוד גדולה, עם רוח מאוד גדולה ומקצועיות גבוהה מאוד. החטיבה הוקמה עם רוח גבית של רבנים חרדים מכל הגוונים שהיו איתנו בקשר. הם עודדו אותנו ורצו שהדבר הזה יצליח, כי הם מבינים שיש נוער חרדי רציני ששלושה סדרים ביום זה לא אורח חייו והוא רוצה לקיים מצוות משמעותיות נוספות ולהישאר חזק רוחנית. זה לא נוער ברזלים. בנוסף, הנוער הזה רוצה להצטרף למצווה הגדולה הזו. הרבה דברים התעוררו אחרי השבעה באוקטובר והציבור החרדי רוצה להצטרף, אבל בצורה נקייה, טהורה והלכתית כפי שהוא מכיר, ואת זה צריך לכבד".
ממשיך בן סבו ומספר: "השלב הראשון התחיל בתנופה גדולה עם גיוס רב, אבל אז היה מי שרצה להגביר להבות של מעצרים ורדיפות, למרות שברור שאף אחד לא מתגייס ומוסר את הנפש בגלל מעצרים, אבל מדובר בארגונים שכל מה שהם רוצים זה לעצור את גיוס החרדים, או שמדובר בארגונים שרוצים לתקוע טריז בין הציבור הדתי לציבור החרדי, ובשם כך הם מלבים את השנאה הזו כדי לייצר מתחים בתוך החברה".
סבו ביקש להציג בפני השופטים נתונים המלמדים על כך ש"בכל פעם שמגביהים להבות אנחנו חווים שבוע לפני הגיוס עשרות רבות של ביטולים. במחזור האחרון לא בטוח שתיפתח פלוגה... התחיל גם קורס קצינים אצלנו באופן מאוד רציני ואיכותי, אבל אחרי שהמחזור הראשון נפתח בצורה חזקה, המחזור השני עדיין לא נפתח כי אין חיילים שרוצים להתנדב. חיילים מספרים שהם חשים מתח ועוינות כשהם חוזרים הביתה, כי הם מתויגים כעוינים את החברה החרדית. זה קורה כשבעבר הם היו מוקד סקרנות מצד צעירי המגזר והרבנים. היום הם אומרים שהרבה יותר קשה להם להמשיך בחטיבה".
את כל זאת ביקש סבו להציג בפני השופטים באופן מגובה בנתונים מהשטח, ואכן בתחילת הדיון ציין השופט סולברג גם את שמו כמי שאמור לשאת דברים מטעם ההגנה, אלא שבפועל קרה משהו אחר לחלוטין:
"הם יושבים שם בהרכב מלא של שופטים כשכל העותרים משמאל. בתשעים אחוז מהזמן העותרים דיברו, הם מבזבזים את הזמן ומתלוצצים יחד עם העותרים משמאל. אליעד שרגא מספר בדיחות והשופטים מתפוצצים מצחוק. הקהל בהלם. זה היה נראה כמו פגישת עבודה של השמאל הרדיקלי...".
הדיון נמשך וכאשר הגיע תורו של סבו לדבר, הודיע השופט סולברג שאמנם הגיע מפקד ההכשרות של חשמונאים, "אנחנו מעריכים אתכם, אבל לא יהיה לך זמן לדבר, גם לא דקה. אנחנו נודיע לכם את הפסק שלנו בהמשך היום", הוא משחזר.
"הם לא סתמו לי את הפה. הם סתמו לעם ישראל את הפה. הם חומסים את הריבונות של עם ישראל ברגל גסה ורודנית ולא מוכנים לשמוע, אבל היום יש תקשורת חלופית, ומה שהם מנסים להשתיק יפרוץ החוצה", הוא אומר ומדגיש כי כל תיאורו זה מצולם ומתועד על ידי בית המשפט עצמו.
משפטנים לערוץ 7: כך התנהל הדיון בבג"ץ, בניגוד לטענות בן סבו
משפטנים שנכחו בדיון בבית המשפט מסרו לערוץ 7 גרסה שונה לדברים שאמר רס"ן במיל' בן סבו: כמקובל בדיונים בבג"ץ, זכות הטיעון נתונה לצדדים לעתירה - העותרים והמשיבים. במקרה זה, הכנסת בחרה להצטרף לעמדת העותרים ולתמוך בביטול החוק, בעוד שהממשלה החליטה שלא להתייצב לדיון ולא להשמיע את עמדתה. מטבע הדברים, מרבית הטיעונים שנשמעו באולם תמכו בביטול החוק.
עמותה חרדית, שיוצגה על ידי עו"ד רוזנטל, הגישה בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה, ובית המשפט נעתר לבקשתה. בהתאם לכך התאפשר לעו"ד רוזנטל להציג את טיעוניו. בסיום דבריו ביקש לאפשר לאדם נוסף שנכח באולם לשאת דברים, ובית המשפט נענה גם לבקשה חריגה זו - אף שעל פי הנהוג, רק מי שהגיש בקשה מראש להצטרף להליך רשאי לטעון בפני ההרכב.
רק בשלב מאוחר מאוד של הדיון, כאשר הוא עמד להסתיים, הגיש עו"ד רוזנטל בקשה נוספת, הפעם לאפשר גם לאיש חטיבת חשמונאים, בן סבו, לשאת דברים. בן סבו לא היה צד להליך, לא הגיש בקשה להצטרף לעתירה ולא הוזמן על ידי בית המשפט להשתתף בדיון. בניגוד לנטען, השופט נעם סולברג לא הודיע בשום שלב כי בכוונתו לאפשר לו לדבר. בנסיבות אלה דחה ההרכב את הבקשה וסיים את הדיון.
עוד מציינים המשפטנים כי לאחר שעו"ד אליעד שרגא הסתפק בטיעון קצר במיוחד, העיר נשיא ההרכב בחיוך כי הופתע מקיצור דבריו - בניגוד לסגנונו המוכר. מעבר להערה זו לא התקיימו חילופי בדיחות, ולא אירע מצב שבו "האולם התפוצץ מצחוק", כפי שתיאר בן סבו. לדבריהם, ראוי שהצגת אירועים שהתרחשו בבית המשפט תהיה מדויקת ותשקף את העובדות כפי שהיו, במיוחד כאשר מדובר בהליך משפטי בעל חשיבות ציבורית.