ישראל הראל, ממעצבי דרכה של ההתיישבות ומייסד מועצת יש"ע, נקודה והמכון לאסטרטגיה ציונית, מציע בראיון לערוץ 7 נקודת מבט ביקורתית על מפלגת הציונות הדתית, על תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל הצורך בשינוי גישה אסטרטגי כלפי הציבור הרחב והמגזר החרדי.
אחרי הפריימריז שנערכו השבוע, מתייחס הראל למבנה הנוכחי של מפלגת הציונות הדתית, ולמידת התאמתה לכלל הציבור הדתי-לאומי. לדבריו, קיים פער בין גודלו הפוטנציאלי של המגזר, לבין ייצוגו בפועל במפלגה.
לדבריו, "הציבור הדתי לאומי נאמד בבין 12 ל-14 מנדטים - ובאופן עובדתי מפלגת הציונות הדתית, שהיא בעיני המפלגה המצטיינת בכנסת היוצאת, אומנם עוברת את אחוז החסימה בזמן האחרון, אבל לא יותר מזה. יש עוד 8-9 מנדטים שמסתובבים במקומות אחרים, או שעדיין אין להם בית - ולכן המפלגה הזו אינה מייצגת את כלל הציבור הסרוג. שמעתי גם טענה נוספת שכל הנציגים הם תושבי יש"ע, ואין ייצוג לעירוניים. מבחינה מסוימת זה נכון, אבל כיום לצערי, אני לא רואה דמויות בולטות בציבור הציוני דתי שמחוץ להתנחלות, שמתאימות לכנסת כמו אלו שכן נבחרו".
השיחה מתקיימת בהמשך למאמר שפרסם הראל בעיתון "הארץ" ובו קריאה לגוש הימין שלא לדבוק עוד במנהיגותו של ראש הממשלה נתניהו. "אני סבור הרבה זמן שנתניהו איננו האיש שמוביל את המדינה בדרך הנכונה. גם בתחומים שאנחנו סבורים שהפעילות טובה, נניח שהוא מאפשר לבצלאל סמוטריץ' לפעול בתחום ההתנחלות, הוא לא עושה את זה לכתחילה, אלא מתוך אילוץ. אני מכיר את נתניהו ממש מנעוריו, עת כניסתו לפוליטיקה. היציבות האידיאולוגית שלו היא לא מן החזקות, נאמר בלשון המעטה, והיותו בשלטון זו שאיפתו העיקרית. לכן הוא יכול להחליף מפעם לפעם דרכים, לדוגמה, כשהוא הכריז בנאום בר אילן על תוכנית שתי המדינות או כשהוא רצה להכניס את מנסור עבאס לקואליציה ובצלאל מנע זאת ממנו. עליו אי אפשר לסמוך".
הראל מודאג בעת האחרונה בעיקר מהחקיקה שדרשו לקדם המפלגות החרדיות. "כל מה שנעשה עכשיו בתחום החקיקה עם החרדים עלול להביא לטווח בינוני וארוך את המדינה לפתחה של קריסה כלכלית וגם לפגוע ביטחונית. נתניהו הוביל את זה בניגוד גמור להשקפותיו, לאורח חייו, רק על מנת לשרוד בשלטון. כך שמאוד המלצתי במאמר שכתבתי שהציבור הימני ישקול דרך להחליף אותו".
במענה לחששות כי שינוי בהרכב הממשלה יפגע בהכרח בהתיישבות ביהודה ושומרון, מביא הראל דוגמאות היסטוריות לתפקודן של ממשלות עבר ומצביע על נכונות לעבודה משותפת עם גורמים במרכז הפוליטי. "כשהייתי יושב ראש מועצת יש"ע, הייתה ממשלת אחדות לאומית, שבראשה עמדו שמיר ופרס לסירוגין. והייתה ועדת התיישבות שבראשה עמד פרופ' יובל נאמן המנוח, איש התחייה. ועדת השרים הזו לענייני התיישבות החליטה על הקמת יישובים ועל הגדלת יישובים. לא בקצב של היום, אבל בקצב סביר לימים של אז. יצחק רבין היה שר הביטחון ואני עבדתי מולו כיושב ראש מועצת יש"ע. חשבתי שרבין יטרפד, אבל הוא היה איש הגון ועשה כל מה שהוועדה החליטה. הוא גם אמר לי, 'מילימטר לא מעבר לזה, אבל גם לא סנטימטר מתחת לזה. כל מה שהוחלט יקוים'. ואכן זה מה שהיה. אני יודע שרבים ירימו גבה, אבל אני מאמין לאיזנקוט, שאם הוא יהיה בממשלה שבראשה יעמוד הליכוד ותהיה בה גם מפלגת הציונות הדתית, הוא יקיים מה שהוחלט. גם כי הוא ג'נטלמן, וגם כי הוא לא איש שמאל כמו שמנסים לצייר אותו אלא איש ביטחון. אם יוכח לו שמבחינה ביטחונית נסיגות הן בלתי אפשריות, ויהיה לו אילוץ פוליטי לא לעשות את זה, הוא לא יעשה את זה. צריך לנסות את זה פעם".
לסיום, מעניק הראל דגש על החשיבות שבחשיבה אסטרטגית לטווח ארוך, המציבה במרכזה את איחוד העם והורדת הפחדים ההדדיים בחברה הישראלית. "חלק מהאמונה שלנו זה גם אחדות עם ישראל. אי אפשר כל הזמן להטיף לאחדות - ואז להקים מפלגה שאולי תכניס 5,000 קולות - כמו זו של אבי מעז. צריך לחשוב אסטרטגית. אנחנו צריכים ללכת לקראת קהלים שאינם דתיים. לא להפחיד אותם. יש לי חברים מהצבא שחוששים שהצאצאים שלהם יצטרכו לחיות תחת דיקטטורה דתית. אנחנו חייבים את הקשר עם הכל העם כדי להוכיח למי שחושש, שהפחד הזה - הוא פחד שווא".