סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוען כי תוכנית התגמולים של הרשות הפלסטינית אינה מסתכמת בתשלומים למחבלים הכלואים בישראל, אלא כוללת גם מנגנון קבוע של תשלומים והעסקה למחבלים לאחר שחרורם.
לדבריו, במסגרת זו קיבלו כספים גם בכירי חמאס שלטענתו היו מעורבים בתכנון, במימון או בביצוע טבח 7 באוקטובר.
"בדרך כלל כשמדברים על תכנית התגמולים של הרש"פ מתמקדים בתשלום למחבלים בכלא, אבל יש צד נוסף למטבע המדיניות הזו, והוא מה שקורה למחבל כשהוא משתחרר. יש סט שלם של חוקים ותקנות, החל ממענק שחרור לכל מחבל שמשתחרר ועד תכנית העסקה", אומר הירש לערוץ 7.
על פי תכנית העסקה זו, כל מחבל שישב בכלא הישראלי חמש עד עשר שנים מקבל עדיפות בקבלה לעבודה ברש"פ, ואם לא נמצא לו תפקיד, יקבל המחבל המשתחרר שכר ללא עבודה. אחרי עשר שנים כלא הישראלי מובטח למחבל תפקיד ברש"פ ותשלום על פי סולם בכירות. "רק אם קוראים להם לעבוד הם מחויבים להגיע, אבל אלפים יושבים בבית ומקבלים משכורת לפי דרגות העסקה של בכירים ברש"פ".
התוצאה של המציאות הזו היא מאות ואלפי מחבלים שהשתחררו לעזה, אומר הירש שמזכיר את ימיו כסגן הפרקליט הצבאי ביו"ש ובעזה, "העמדנו לדין מחבלים שישבו בכלא, הם נכלאו ואחר כך השתחררו, חזרו לעזה והיו זכאים להיות מועסקים על ידי הרש"פ ולקבל כסף. ואז הגיעה עסקת שליט ומאות שוחררו לעזה, ובכללם יחיא סינוואר. החוק הפלשתיני קובע שמי שישב בכלא עשר שנים הופך לעובד של הרש"פ, וכך היה גם עם סינוואר, שישב בכלא עשרים שנה. החוק הזה לא מבדיל בין הארגונים השונים. כולם תחת מטריית החוק ומקבלים תשלומים".
עו"ד הירש מדגיש כי תשומת הלב צריכה להינתן לתקופה שלפני השבעה באוקטובר, תקופה שבה הרש"פ שילמה משכורות לבכירי חמאס שהשתחררו מהכלא, ובהם יחיא סינוואר, זאהר ג'בארין, רוחי משתהא ותאופיק אבו נעים, שהיו מעורבים בתכנון, במימון או בביצוע טבח 7 באוקטובר. זאת במסגרת המשכורות שקיבלו מחבלים רבים ששוחררו מהכלא הישראלי, כולל מחבלים שהגיעו לחו"ל, ובהם סלאח עארורי, סגנו של סינוואר.
למעשה, אומר הירש, התשלום הקבוע שנכנס מהרש"פ לחשבון הבנק שלהם מבלי שהם צריכים לצאת לעבודה, "פינה" להם את הזמן והמשאבים להכנה ותכנון של פיגועי טרור רבים, ובהם גם טבח השבעה באוקטובר.
לשאלתנו אם יכול אבו מאזן לטעון שלא ידע שזה מה שעושים אותם מחבלים משוחררים, משיב מוריס הירש ומזכיר כי עד כה לא מצא יו"ר הרש"פ לנכון לגנות את הטבח או להגדיר את מבצעיו כמחבלים או כאנשים רעים הפועלים בניגוד לתפיסת הרש"פ. עוד הוא מזכיר כי "בימים הראשונים שאחרי הטבח, הרש"פ התגאתה בכך שגם אנשי פתח' השתתפו בטבח".
לדבריו, חשיבות מיוחדת יש לנתונים הללו לנוכח תביעות של אלפי נפגעי טרור נגד הרש"פ וטענה של בית המשפט שלפיה קשה להוכיח אחריות של הרש"פ למעשי הטרור ולטבח. התשלום שהעבירה הרש"פ למבצעים ולמתכננים ששוחררו מהכלא הישראלי מהווה את החוליה המקשרת בין הרש"פ לטבח שביצועו התאפשר על ידי הכספים הללו, מעבר לאפשרות הסבירה שנעשה שימוש להתארגנות לטבח גם בכספים עצמם.