במדינה דמוקרטית אדם נשלח לכלא רק לאחר שהוכחה אשמתו בבית משפט. זוהי אבן יסוד של חירות האדם. המצב שבו אלוף פיקוד יכול, בחתימת עט אחת, לגרש אזרח מביתו, להרחיקו ממשפחתו, למנוע ממנו לעבוד, להתפלל או לחיות במקום מגוריו - בלי כתב אישום, בלי ראיות גלויות ובלי משפט - הוא בלתי נסבל.
כך לא מתנהלת מדינת חוק. כך לא נראית דמוקרטיה.
טל ינון דרדיק השובת רעב כבר 25 יום, הוא אחד מאלו שנמצאים בחזית המאבק על ההתיישבות ועל ארץ ישראל. כעת הוא גם נמצא בחזית המאבק על חירותם של אזרחי ישראל. אפשר להסכים עם דרכו ואפשר לחלוק עליה, אבל אסור להשלים עם מצב שבו זכויותיו הבסיסיות נרמסות באמצעות צו מנהלי.
כאשר המדינה מחליפה את בית המשפט בחתימתו של אלוף פיקוד, אין זו רק פגיעה בטל. זו פגיעה בכל אזרח. היום זה מתיישב, מחר זה יכול להיות מפגין, עיתונאי או כל אדם אחר שהשלטון יראה בו "בעיה". זכויות אדם אינן נמדדות לפי מידת הפופולריות של מי שהן נשללות ממנו.
הצווים המנהליים שמוציא אלוף פיקוד המרכז הפכו לכלי המאפשר לעקוף את ההליך הפלילי. במקום להציג ראיות ולהוכיח אשמה בבית משפט, מטילים מגבלות קשות על אדם ללא משפט. זו מציאות שאסור להשלים עמה.
שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על ביטול המעצרים המנהליים נגד יהודים, אך בפועל נעשה שימוש בצווי הרחקה מנהליים, שמשיגים תוצאה דומה. טל מסרב להיכנע למציאות הזו. הוא אינו צריך להיות מורחק מביתו. יש לשחרר אותו לאלתר, לבטל כל מגבלה שהוטלה עליו ולפצות אותו ואת משפחתו על הנזק הכבד שנגרם להם.
אי אפשר לנצח אויבים מבחוץ כאשר מופנים כלים חריגים נגד אזרחי ישראל מבית. צבא צריך להילחם במחבלים, לא להפוך את סמכויותיו לכלי הפוגע בזכויות יסוד של אזרחים ללא משפט.
ישראל כ"ץ, זהו רגע המבחן שלך. בידך הסמכות לעצור את העוול הזה ולהבהיר כי במדינת ישראל אין מקום לשימוש שגרתי בצווים מנהליים נגד אזרחים.
אנו, אזרחי ישראל ומצביעי המחנה הלאומי, קוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולך שר הביטחון, להורות על שחרורו המיידי והמלא של טל וביטול השימוש בצווי ההרחקה המנהליים.
זו אינה רק הקריאה למען טל. זו הקריאה למען חירותם של כלל אזרחי ישראל.