בשנים שבהן ראשי ישיבות ורבנים רבים בוחרים להביע תמיכה פומבית במפלגות ובמחנות פוליטיים, ישיבת תקוע ממשיכה ללכת בדרך אחרת.
בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 מסביר ראש הישיבה, הרב מיכל פאלק, כי ההחלטה להימנע מהזדהות מפלגתית היא חלק מהותי מתפיסת העולם שהנחיל מייסד הישיבה, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ.
הבחירה הזאת נולדת מתוך רצון עמוק לשמור על הישיבה כבית הפתוח לכל יהודי. "אני חושב שהתודעה של הרב שטיינזלץ הייתה מאוד ברורה - הישיבה צריכה להיות שייכת, רלוונטית ופונה לכל עם ישראל. וכשאני אומר 'כל עם ישראל', הוא גם אמר את זה בצורה מפורשת. הלוואי והיו מגיעים חבר'ה מקיבוצים של השומר הצעיר ללמוד תורה אצלנו, והלוואי שהיו מגיעים חבר'ה מבתי הונגרים ללמוד אצלנו", הוא אומר.
הרב פאלק מספר כי את העיקרון הזה חווה באופן אישי עוד בחייו של הרב שטיינזלץ. באחת ממערכות הבחירות הופעל לחץ על הנהלת הישיבה לחתום על מכתב תמיכה באחת המפלגות, בין היתר בשל הקשר של אותה מפלגה לעולם ישיבות ההסדר.
"חשבתי לעצמי שזו הישיבה של הרב שטיינזלץ, ואני לא יכול לעשות דבר כזה לפני שאני מקבל ממנו אישור", הוא משחזר. "חיכיתי שהוא יגיע להתוועדות בישיבה. הוא בקושי יצא מהרכב, עוד לא הספקתי לסיים את המשפט - והוא סימן לי 'לא'. חד-משמעית. מבחינתי זו הייתה שמחה גדולה. קודם כול הבנתי שהוא עדיין חד וברור למרות האירוע המוחי שעבר, אבל גם שהעמדה שלו בנושא הייתה מוחלטת".
הרב פאלק מסביר כי המחיר של הזדהות פוליטית כבד הרבה יותר מהרווח האפשרי. "ברגע שאתה חלק ממפלגה מסוימת יש לזה מחירים. באותו רגע יש אנשים שנרתעים ממך. אתה יכול להיות אוהב ישראל גדול, אבל הם כבר לא מרגישים מוזמנים פנימה".
הוא מוסיף כי זה היה גם חלומו של הרב שטיינזלץ, להגיע אל יהודים מכל מקום ומכל מגזר. "הוא רצה להיות רלוונטי. החלום הגדול שלו היה שישבו בבתי הקפה ברוטשילד בתל אביב, ובמקום לפתוח עיתון יפתחו דף יומי בגמרא וידברו על הביאור שלו או על פירוש רש"י. אני חושב שאחת היכולות שיש היום לשליחי חב"ד להגיע וליצור גשרים מסוימים היא בזכות העובדה שבסוף הם לא פוליטיים".
להחלטה הזאת יש גם מחיר מעשי. "אנחנו משלמים מחירים, וכנראה גם נמשיך לשלם מחירים. בסוף אומרים לך: אתה רוצה עזרה? אבל אתה לא איתנו בפוליטיקה. אלו מחירים אמיתיים".
לצד ההתרחקות ממאבקים מפלגתיים, הרב פאלק מדגיש כי אין מדובר בהתעלמות מהמציאות אלא בבחירה חינוכית. "האתגר הגדול של מחנך ושל למדן הוא לדעת מה השאלה המרכזית. אפשר להתעסק בדברים שמחר בבוקר כבר לא יהיו רלוונטיים. הרבה פעמים מלחמות העולם שמתעסקים בהן בנושאים פוליטיים - חודש אחר כך הן כבר לא מעניינות".
עבורו, ישיבה אינה יכולה להרשות לעצמה להתמקד רק בשאלות חולפות. "כשאתה יושב בישיבה אתה מנסה לייצר עולם שלא יהיה רלוונטי רק לשנה הבאה או לעוד שנתיים, אלא שיהיה משמעותי גם לדור הבא ולעוד דור. לכן אתה צריך לבחור איפה אתה שם את הפוקוס".
בהמשך השיחה הוא מתייחס גם לרבני הישיבה המתבטאים בנושאים ציבוריים ומבהיר כי הם עושים זאת כאנשים פרטיים. "כל עוד זה לא בשם הישיבה, אני חושב שלר"מים בישיבה צריך להיות החופש לפעול בעולמות שלהם. יש רבנים שיותר קרובים לעולמות של הגבעות והחוות ויש כאלה לעולמות של השמאל, זה לא פרוויות בישיבה אלא חבר אני לכל אשר יראוך, אמיתי ממש".
גם בתוך בית המדרש עצמו אין חשיבות למראה החיצוני של התלמיד. "שואלים אותי לפעמים אם בחור מסוים חובש כיפה סרוגה או כיפה שחורה. אני באמת לא מתחמק - אני פשוט לא זוכר. אני חושב שגם אצל החבר'ה עצמם זה לא משחק תפקיד".
במקום לעסוק בשאלה למי כל אחד יצביע בבחירות, הוא אומר, השיח בישיבה מתמקד בנושאים אחרים לגמרי. "יותר משמעותי אם יש לך קושיה טובה בסוגיה, אם הייתה התוועדות משמעותית, מה החלומות שלך, איפה אתה רוצה להשקיע בחיים, איך אתה מתקדם בתפילה, בלימוד ובאהבת ישראל".
הרב פאלק מדגיש כי דווקא מתוך ההתרחקות מהפוליטיקה צומחת אחריות עמוקה יותר לכלל ישראל. הוא מספר כי הרב שטיינזלץ היה שב כמעט מכל נסיעה בעולם היישר להתוועדות בישיבה, לעיתים "עם המזוודה מהמונית", לאחר שביקר בקהילות יהודיות ברחבי העולם. "זה לא היה לעסקים, ובדרך כלל גם לא לגיוס כספים. הוא פשוט נסע לפגוש יהודים ולנסות לגעת בנשמה שלהם".
התודעה הזאת, ממשיכה להנחות גם כיום את הישיבה. "עם ישראל הוא לא מפלגה פוליטית. הוא גוף חי. יש איברים שכואבים, יש איברים שחולים, אבל לא מוותרים על אף אחד. גם אם הוא עושה את הדברים הכי מעצבנים, גם אם הוא נופל - לא יידח ממנו נידח".
הרב פאלק התייחס בהרחבה לדרכה החינוכית של הישיבה, מורשתו של מייסדה הרב עדין שטיינזלץ והשאיפה לעצב תלמידי חכמים בעלי עולם רוחני רחב. בפתח השיחה ציין כי מועד ההקלטה חל בערב יום פטירתו של הרב שטיינזלץ. "הרב שטיינזלץ זה בעצם הסיפור של ישיבת תקוע, בשתי מילים".
חזונו של הרב שטיינזלץ לא התמקד רק בהקמת ישיבה נוספת, אלא ביצירת מקום המבקש להצמיח אדם שלם. "הסיפור של להקים ישיבה שמציעה עולם שלם, עולם שפונה ומנסה לייצר יהודי שלם, או אולי אפילו עוד לפני כן בן אדם שלם, זה משהו שבהחלט עמד לנגד עיניו של הרב שטיינזלץ", אמר.
הרב פאלק הסביר כי הישיבה מבקשת להעניק לתלמידיה היכרות רחבה עם עולם התורה כולו. "אנחנו רוצים לייצר בן אדם רחב שהוא יודע גם כן להתייחס ברמה אישית לעולם, לקדוש ברוך הוא ולתורה", אמר, והוסיף כי לצד לימוד הגמרא נחשפים התלמידים גם למשנה, לתוספתא, למדרשי ההלכה ולספרות תורנית נוספת.
נקודת המוצא היא שכל תלמיד הוא בעל אישיות ייחודית. "כל בחור בישיבה הוא עולם ומלואו", אמר, והוסיף כי "לכל אחד בישיבה יש את האות שלו בספר תורה, יש את הכישורים שלו, את השייכות שלו, את המשיכה הטבעית שלו ואת סיפור החיים שלו". עם זאת, כל תלמיד נדרש להיכנס "לעולם שהוא עולם מלא ועשיר וחי של תורה".
בהמשך הרחיב ראש הישיבה על שיטת הלימוד שנבנתה בידי הרב שטיינזלץ. בשלב הראשון אין ממהרים לעיין בראשונים ובאחרונים, אלא מתמקדים בהבנת הסוגיה עצמה. "קודם כל יהודי צריך להתחיל מהפשט, לדעת איך קוראים את הסוגיה", אמר. רק לאחר רכישת היסודות מתקדמים ללימוד רש"י, תוספות ושאר המפרשים.
במקביל ללימוד העיוני מושם דגש על רכישת היקף רחב של ידע תורני. הוא סיפר כי בישיבה מתקיימים מסלולי לימוד הכוללים בקיאות בש"ס, לימוד תנ"ך והלכה, וכי הציפייה מן התלמידים היא להמשיך ללמוד גם מעבר למסגרת השיעורים. "הציפייה מהחבר'ה היא - אתה רוצה לדעת מה יש ב'קדושת לוי'? קח את 'קדושת לוי' ותלמד אותו מתחילתו ועד סופו".
הרב פאלק התייחס גם למקומה של החסידות בישיבה. "יש ישיבות שלומדים בהן חסידות ויש מקומות שהם פשוט חסידים". הוא הסביר כי עיקר סדרי הלימוד מוקדשים לגמרא ולהלכה, אך האווירה וההתנהלות בישיבה מושפעות מתפיסת עולם חסידית ומהתוועדויות המתקיימות בין סדרי הלימוד.
חלק נרחב מן הריאיון הוקדש ללימוד ההלכה. הרב פאלק סיפר כי בעבר ראה בה תחום משני, עד שפגישה עם הרב שטיינזלץ שינתה את תפיסתו. "אני חושב שהגיע הזמן שתעשה מבחני רבנות ותתחיל ללמוד הלכה ברצינות", סיפר שאמר לו הרב שטיינזלץ. בתחילה, הודה, נפגע מן הדברים, אך בהמשך הבין כי מדובר בתפיסה עמוקה שלפיה לימוד ההלכה הוא חלק בלתי נפרד מעולם העיון.
בישיבה לומדים הלכה כבר משיעור א', מתוך הספרים היסודיים ולא באמצעות קיצורים. "אנחנו יושבים עם טור, בית יוסף ונושאי כלים", אמר, והוסיף כי עם הזמן מבינים התלמידים שהגבול בין לימוד הגמרא לבין הפסיקה ההלכתית הולך ומיטשטש. "בשלב הזה שמתחיל להתערבב אנחנו מבינים שסוף סוף התחלנו ללמוד".
בהמשך נשאל הרב פאלק איזו דמות של בוגר מבקשת הישיבה להצמיח, והשיב כי עצם השאלה מניחה שקיים מודל אחיד - הנחה שאינה מקובלת עליו. "אני חושב שהדגש המאוד מאוד חזק הוא שאתה צריך ללכת עד הסוף על מי שאתה", אמר. מדובר בדרישה מורכבת יותר מאשר חיקוי של דמות רוחנית אחת או אימוץ אחיד של מנהגים.
בהקשר זה סיפר כי גם כיום, כאשר תלמידים מגיעים לישיבה מרקעים שונים, הוא מבקש מהם שלא לוותר על זהותם. "תעשו לי טובה, בבקשה, אל תיישרו קו רק כי אתם רוצים להיות תקועיסטים. תביאו את מי שאתם", אמר. הוא הוסיף כי תלמיד שלמד בדרך מסוימת או גדל במסורת מסוימת אינו נדרש לוותר עליה עם כניסתו לישיבה.
לצד החופש האישי הדגיש הרב פאלק כי הוא נשען על מחויבות עמוקה לתורה. בהתייחסו לאיזון בין עצמאות למשמעת רוחנית אמר כי "היכולת באמת להיות חופשי מגיעה מתוך זה שיש לך תחושת שייכות ומחויבות מאוד מאוד עמוקה למשהו". עבורו, לימוד התורה ויראת השמיים מעניקים לאדם את עמוד השדרה שמאפשר לו לפעול מתוך חירות אמיתית ולא מתוך תלישות.
אם יש רעיון אחד שעובר כחוט השני בשיחתו של הרב מיכל פאלק, ראש ישיבת תקוע, הוא הסירוב לצמצם את היהדות למסגרת אחת. מבחינתו, ישיבה אינה מוסד המסתגר בין כתליו, אלא בית מדרש המבקש להוציא את תלמידיו אל העולם, לפגוש יהודים מכל מקום ומכל רקע ולהעניק להם תחושת שייכות.
התפיסה הזאת אינה תוספת לדרכה של הישיבה אלא חלק בלתי נפרד ממורשתו של הרב עדין שטיינזלץ. "הדאגה לכלל ישראל היא משהו מאוד משמעותי, גם באופן אישי", הוא אומר. "אני חושב שבין השאר זה באמת קשור לרב שטיינזלץ".
הרב פאלק מתאר כיצד במשך שנים היה הרב שטיינזלץ שב ממסעותיו בעולם היישר אל ההתוועדות השבועית בישיבה. "הוא היה מגיע ישר עם המונית והמזוודה מהטיסה. פעם אחת מסינגפור, פעם אחת מרוסיה, פעם אחת מארצות הברית. בדרך כלל זה גם לא היה לגיוס כספים. הוא פשוט נסע לפגוש יהודים ולנסות לגעת בנשמה שלהם".
אותם סיפורים ששמעו התלמידים בהתוועדויות עיצבו את דמותה של הישיבה יותר מכל שיעור רשמי. "זה היה הדבר שפשוט נדבק בי ובאחרים", הוא אומר.
הגישה הזאת מקבלת ביטוי גם במעשיהם של בוגרי הישיבה. הרב פאלק מספר כי תלמידי תקוע יצאו לאורך השנים לשליחויות בקהילות יהודיות באריזונה, בפולין, בשוודיה ובמקומות נוספים. "זה חלק מה-DNA שלנו", הוא אומר. "המחשבה היא שיש עולם יהודי שצריך כל מיני דברים, ומה שאנחנו יכולים לתת - אנחנו צריכים להיות שם ולהיות יחד עם היהודים האחרים".
בתקופת הקורונה הוקם בישיבה מיזם "שלהבת", שבמסגרתו תלמידים ובוגרים לומדים בחברותא עם יהודים ברחבי העולם באמצעות הזום. "לא מלמדים אותם", הוא מדגיש. "יושבים ולומדים יחד. זה יכול להיות גמרא, תנ"ך, סידור, פרשת שבוע או חסידות".
הרב פאלק מספר כי לקראת יום השנה לפטירתו של הרב שטיינזלץ מתקיים לימוד עולמי בהשתתפות אלפי לומדים, המסיימים יחד את הש"ס, התנ"ך, ספר התניא והרמב"ם. במקביל, הוא מציין כי הישיבה נערכת לפתוח בית הוראה חדש שייתן מענה לבוגרי הישיבה ולתושבי האזור.
מבחינתו, המכנה המשותף לכל היוזמות הללו פשוט. "זה לא רלוונטי בכלל אם אני מאמין או לא מאמין, אם אני שומר מצוות או לא שומר מצוות. מבחינתי אתה חלק מהמשפחה".
כדי להמחיש את רוח הדברים הוא מביא סיפור שסיפר הרב שטיינזלץ. כאשר היה ממלא בטופסי הכניסה למדינות שונות את מטרת הביקור, נהג לסמן תמיד את האפשרות "משפחה". "זה יכול להיות משפחה שהוא אף פעם לא פגש", מספר הרב פאלק, "אבל מבחינתו זו הייתה המשפחה שלנו".
מן האחריות לכלל ישראל עוברת השיחה אל השאלה כיצד יש להגדיר את דרכה הרוחנית של ישיבת תקוע. בשנים האחרונות הוצמדו לה הגדרות שונות, ובהן "ישיבה חסידית" או "נאו-חסידית", אולם הרב פאלק מסרב לבחור באחת מהן.
"קודם כול, אני באמת לא מסתדר עם קיטלוגים", הוא אומר. "מה זה חסידות? זו שאלה מאוד גדולה". כבר מראשיתה הייתה החסידות עולם מגוון, ובו דמויות וגישות שונות מאוד זו מזו. "יש לך את בעל התניא, את הנועם אלימלך, את רבי אברהם מקליסק, את רבי נחמן. יש עולם מאוד רחב ומגוון, ולכן כדאי להיזהר מלשים מדבקה על משהו אחד ולהוציא משהו אחר".
גם כאשר הוא מתבקש להגדיר את החסידות של ישיבת תקוע, הוא עושה זאת בזהירות. "אחרי הפודקאסט הזה יהיו כאלה שיגידו לי: זו לא החסידות שאני קשור אליה", הוא מחייך.
ובכל זאת, יש עיקרון אחד שמאפיין את רוח הישיבה. "הרב שטיינזלץ היה אומר הרבה פעמים שהוא חסיד של האמת". הרב פאלק מסביר כי "הרבה מהפוקוס בישיבה הוא להיות איש אמת. להיות כנה עם עצמך, להיות כנה מול העולם".
עבורו, דווקא הכנות מאפשרת לאדם להגיע לעומק עבודת ה'. "המודעות הזאת וההבנה הישרה והאמיתית מאפשרות אחר כך להיכנס פנימה, למה שמדברים עליו הרבה בחסידות - 'בכל דרכיך דעהו'. מה זה אומר שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום? מה זה אומר להמליך את הקדוש ברוך הוא עליך בכל לבבך ובכל נפשך?".
בהקשר הזה הוא מביא אמרה חסידית שאותה הוא מרבה להזכיר. "אפשר לסכם את כל התורה כולה במצוות עשה אחת - תהיה חכם. ובמצוות לא תעשה אחת - אל תהיה טיפש". לדבריו, אדם שאינו מבין את עצמו ואת המציאות סביבו יתקשה גם בעבודת ה'.
"בהרבה מההתוועדויות בישיבה", הוא מוסיף, "אנחנו משתדלים קודם כול שלא נבלף את עצמנו. שלא נגלגל עיניים ונתנדנד בדבקות כשזו בעצם בריחה מדברים שדורשים טיפול עמוק יותר. ברור שאי אפשר לעבוד את ה' בלי שמחה, אבל קודם כול צריך להיות אנשים אמיתיים".
גם ההשתייכות לעולם הציוני דתי אינה מבטלת את השאיפה לפתוח את שערי הישיבה בפני קהלים נוספים. "בסוף אנחנו נמצאים בתקוע, התלמידים שלנו משרתים בצבא, במיוחד בשנים האחרונות. זה חלק מהעולם שאנחנו חיים בו". עם זאת הוא מוסיף, "הייתי רוצה שהמעגלים יתרחבו יותר, שגם אחינו החרדים, אחינו החילונים ואחינו שגרים בחוץ לארץ ירגישו חלק. צריך מאוד להרחיב את המעגלים".
גם המלחמה לא פסחה על הישיבה. תלמידים ובוגרים רבים גויסו לחזית, ואחד הכאבים הגדולים היה נפילתו של ינון פליישמן ז"ל, שלמד בישיבה, לימד בה והקים את התלמוד תורה הפועל לצדה. "ינון היה אדם שכלל בתוכו כל כך הרבה גוונים", מספר הרב פאלק. "הוא היה מחנך, לימד בתלמוד תורה, העביר שיעור בישיבה ובמקביל היה באמצע הדוקטורט שלו. באמת חבל על דאבדין".
בהמשך השיחה הוא מתייחס גם לסוגיית שירות תלמידי ההסדר בשריון. לדבריו, האחריות הראשונה של ראשי הישיבות היא כלפי תלמידיהם. "אנחנו צריכים לדאוג לטובת התלמידים שלנו, ולא ליפול לחשבונות פוליטיים או אידיאולוגיים. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה להם טוב, שהם יוכלו לשרת ולהיות חיילים טובים". לאחר שהתקבלה ההחלטה על שילוב תלמידי ההסדר בחיל השריון, הוא אומר: "ברור שאני חושש. אדם מפחד תמיד. אבל בעזרת ה' אנחנו מאחלים להם הצלחה".
לקראת סיום שב הרב פאלק אל דמותו של הרב שטיינזלץ ואל יחסו לרבי מליובאוויטש. הוא מספר כי זכה להשתתף עם הרב שטיינזלץ בעלייה לציון הרבי בניו יורק ולהיות עמו בהתוועדויות רבות. "הוא היה מאוד מאוד קשור לרבי. הוא היה הרבי שלו", הוא אומר.
עם זאת, הוא מדגיש, הרב שטיינזלץ מעולם לא ביקש להפוך את תלמידי ישיבת תקוע לחסידי חב"ד. "אם היה בחור שהרגיש משיכה לעולם הזה, הוא עזר לו והכווין אותו. אבל הוא לא ניסה להפוך את הישיבה למשהו שהיא לא".
את הדבר המרכזי הוא כן לקח מאותה השפעה. "התודעה שהעסק בוער, שאנחנו לא יכולים לשבת בשקט, שהמצב של עם ישראל צריך לא לתת לנו להירדם בלילה. שהתורה צריכה לפנות לכולם ולהיות רלוונטית. זה היה מרכזי אצל הרב שטיינזלץ, וזה נשאר מרכזי גם אצלנו".
סיפור הקמתה של ישיבת תקוע, כך עולה מדבריו של הרב מיכל פאלק, נולד מתוך קשר אישי עמוק שנרקם עוד בשנות לימודיו בישיבת מקור חיים. הוא מספר כי בתחילה דמותו של הרב עדין שטיינזלץ הייתה עבורו מאתגרת ומבלבלת, אך דווקא המפגש הבלתי שגרתי עמו הוביל להיווצרות חבורה של תלמידים שביקשה להמשיך את דרכו גם לאחר סיום הלימודים.
"זה לא היה אהבה ממבט ראשון", הוא משחזר. "הרב היה מאוד מבלבל ומאוד מאתגר". במקום לשוחח עם תלמידיו רק בדברי תורה, היה הרב שטיינזלץ עוצר באמצע הדרך, מצביע על מבנה עתיק או על ציפור ומלמד אותם להתבונן במציאות בעיניים אחרות. "זו הייתה הדמות של הרב שטיינזלץ", הוא אומר.
לקראת סיום לימודיהם התגבשה קבוצת תלמידים שפנתה לרב שטיינזלץ בבקשה להקים עמו ישיבה חדשה. "ישבנו איתו ואמרנו שאנחנו רוצים להקים ישיבה ביחד עם הרב ולהמשיך את הקשר הזה", מספר הרב פאלק. "זה היה מדהים לראות איך הוא התרגש כמו ילד. הוא ממש נכנס לעניין". כך נולד המחזור הראשון של ישיבת תקוע, וממנו צמחה במשך השנים ישיבה המבקשת לשלב לימוד מעמיק עם אחריות לכלל ישראל, פתיחות לעולמות שונים ושמירה על דרכו הייחודית של כל תלמיד.