מלחמת רוסיה-אוקראינה, התפתחות הרחפנים והזינוק ביכולות הבינה המלאכותית מציבים בפני ישראל אתגר חדש: כיצד משלבים טכנולוגיה מתקדמת בקבלת ההחלטות הביטחוניות, מבלי לוותר על שיקול הדעת האנושי.
בריאיון לערוץ 7 מתייחס הגאו-אסטרטג ד"ר עופר ישראלי, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמכללה האקדמית אשקלון ומחבר הספר "השלכות מורכבות בעימותים במזרח התיכון", לאופן שבו צריכה ישראל להיערך לעולם המלחמה העתידי.
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות של מנהיגים היא חוסר היכולת לתרגם הצלחות צבאיות להישגים אסטרטגיים ארוכי טווח. "בישראל קיימת לעיתים הנחה שהצלחה בשדה הקרב תוביל באופן טבעי להישגים מדיניים, אבל המציאות מוכיחה שזה הרבה יותר מורכב", הוא אומר. "ראינו הישגים מרשימים בזירות איראן, לבנון ועזה, אך הם אינם מתורגמים בהכרח להישגים אסטרטגיים".
לדבריו, בעולם האקדמי קיימת הערכה עמוקה למצוינות מקצועית, אך דווקא בתחום האסטרטגיה מנהיגים אינם תמיד נשענים על המומחים המתאימים.
"אני לא מצפה ששר הבריאות יהיה הרופא הטוב ביותר", הוא מסביר. "אני כן מצפה שהוא יבין שעליו להסתמך על אנשי המקצוע הטובים ביותר. כך גם בתחום האסטרטגי. המדינאים אינם חייבים להיות מומחי אסטרטגיה, אבל הם חייבים להקיף את עצמם באנשי המקצוע הטובים ביותר ולהקשיב להם".
לדבריו, אין מקום לחשש שלפיו מומחים מקצועיים פועלים מתוך אג'נדה אישית. "תפקידם של אנשי המקצוע הוא להציג חלופות והמלצות. ההכרעה תמיד נשארת בידי הדרג המדיני, והוא גם זה שנושא באחריות להצלחות או לכישלונות".
בהתייחסו ללחימה המודרנית מזכיר ד"ר ישראלי את השימוש הנרחב ברחפנים ובבינה מלאכותית במלחמת רוסיה-אוקראינה. לדבריו, ההתפתחויות שם היו צריכות להדליק נורה אדומה גם בישראל.
"יכולנו ללמוד הרבה מהמלחמה באוקראינה ולהיערך מוקדם יותר לאיום הרחפנים", הוא אומר. "בפועל, צה"ל מצא פתרונות רק לאחר שחיילים כבר נפגעו. אילו הייתה היערכות מוקדמת יותר, ניתן היה לצמצם את הפגיעה".
לדבריו, האחריות לכך אינה רק של מערכת הביטחון, אלא גם של הדרג המדיני, שהיה צריך להקצות משאבים ולהוביל היערכות מוקדמת לאיומים שכבר נראו היטב בשדות הקרב בעולם.
בהמשך הוא מציע להשתמש בבינה המלאכותית ככלי אסטרטגי רחב הרבה יותר. "AI יכול לזהות מגמות מתפתחות בעולם בתחומי הביטחון, הכלכלה, יחסי החוץ ועוד. הוא מסוגל לנתח כמויות עצומות של מידע, להתריע על איומים עתידיים ולהציג מגוון תרחישים ואפשרויות פעולה. כך הדרג המדיני יוכל לקבל החלטות טובות יותר לגבי החומש הקרוב, העשור הבא ואפילו הדור הבא".
עם זאת, הוא מדגיש כי גם בעידן הבינה המלאכותית אסור להעביר למכונה את האחריות על קבלת ההחלטות.
"הבינה המלאכותית היא כלי מצוין, אבל היא חייבת להישאר מכפיל כוח ולא תחליף לאדם", מסכם ד"ר ישראלי. "היא יכולה לעבד מידע, לזהות דפוסים ולהציע חלופות, אבל את ההכרעה חייב לקבל בן אנוש. לעולם לא נוכל להעביר למכונה את ההבנה של נפש האדם, את שיקול הדעת הערכי ואת האחריות שמוטלת על מקבלי ההחלטות".