עשרים שנה לאחר נפילתו של רס"ן בניה ריין במלחמת לבנון השנייה נשאה אמו חגית דברים באזכרה לזכרו וסיפרה על הדרך שעברה מאז האובדן.
בניה הקים את "כוח בניה" לחילוץ פצועים ואספקה וקיבל צל"ש אלוף פיקוד.
לדבריה, השנים לימדו אותה להתמודד עם הכאב ולהפוך אותו לשליחות של חיזוק החברה הישראלית.
ריין אמרה כי בשנה הראשונה לאחר נפילתו של בנה "הכאב ניהל אותי", אך עם הזמן למדה לחיות לצדו. "הבנתי שהוא נשאר כאן תמיד, ולכן חבל לריב איתו", אמרה, והוסיפה כי הכוח להמשיך מגיע מהאמונה, "מי שזוכר שרק הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח - יש לו כוח כל פעם מחדש להמשיך".
בדבריה התייחסה גם לצוואה שכתב בנה במהלך מסע לפולין, שלדבריה מלווה אותה לאורך השנים. היא סיפרה כי הבינה שהמשימה איננה לזכור את בנה כמי שמת, אלא להמשיך את דרכו ואת ערכיו של נתינה, ענווה ואחריות כלפי הכלל.
ריין סיפרה כי בעקבות אותה תפיסה יצאה למסע של שליחות ברחבי הארץ, שבמסגרתו שוחחה במשך שנים עם חיילים, תלמידים ובני נוער. לדבריה, ללא גוף או ארגון שעמד מאחוריה, הוזמנה שוב ושוב לבתי ספר, ליחידות צה"ל ולמסעות לפולין, לאחר שהמסרים שהעבירה הותירו רושם על המשתתפים.
לדבריה, לאורך השנים נחשפה להשפעתו המתמשכת של בנה גם במקומות שלא ציפתה להם. היא סיפרה על מפגש עם מנהל בית ספר שסיפר כי דבריה השפיעו עליו ועל תלמידיו, וכן על ביקור אצל חייל מילואים פצוע, שאמר לה כי אשתו עודדה אותו לצאת לשירות לאחר ששמעה אותה מספרת שגם בניה האחרים ממשיכים לשרת במילואים.
בהמשך התייחסה גם לבניה ולבנותיה הממשיכים, לדבריה, בדרך של שליחות ונתינה. היא סיפרה כי אחיו של בניה ממשיכים לשרת במילואים וכי בני המשפחה בחרו להמשיך לתרום למדינה ולחברה גם בשנים שלאחר האסון.
ריין התייחסה גם ללחימה בלבנון ואמרה כי לאחר עשרים שנה חזר צה"ל לאותו אזור שבו נלחם בנה. היא סיפרה על ביקוריה באזור ועל תחושותיה לנוכח פעילות הכוחות, ואמרה כי היא מתפללת שלא יחזרו עוד לאותם מצבים שהובילו ללחימה בעבר.
בסיום הודתה למשפחה, לחבריו של בנה, למפקדים, לצה"ל, לקצינות הנפגעים ולציבור שליווה את המשפחה לאורך השנים. היא סיפרה כי זמן קצר לפני האזכרה קיבלה שיחה ממפקד אוגדת 36, יפתח, שסיפר לה כי הגיע באותו יום לחירבת כסיף, שם עמד ואמר קדיש לזכרו של בניה יחד עם חייליו, ולאחר מכן שרו כולם את "התקווה". עוד הודתה למתגייסים החדשים, איחלה רפואה לפצועים בגוף ובנפש, וציינה את השמחות המשפחתיות שלדבריה מלוות את המשפחה גם כיום.