בית משפט השלום בראשון לציון דחה ברובו את בקשתו של הרב שלמה יהודה בארי, המכונה "הינוקא", ושל רעייתו אודל בארי, להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ישראל פרידלס.
בהחלטתו קבע השופט יניב ירמיהו כי עיקר הפרסומים נשוא ההליך עוסקים בביקורת על פעילותו הציבורית של המבקש, ולכן אין הצדקה להטיל עליהם מגבלות רחבות במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת.
הבקשה הוגשה בעקבות עשרות פרסומים שפרסם פרידלס ברשתות החברתיות ובקבוצות ווטסאפ, ובהם התבטאויות חריפות נגד הינוקא.
בפסק הדין ציין השופט כי בין הפרסומים הופיעו כינויים והתבטאויות כגון "ראש ארגון הפשע הינוקא", "השרלטן המתחזה הינוקא", "משיח השקר", "פסיכופת אמיתי", וכן קריאות שלפיהן יש "לשטוף את זוהמת הנחש הינוקא מן הארץ".
בני הזוג בארי טענו כי מדובר במסע הטרדה מתמשך הפוגע בפרטיותם, בשלוות חייהם ובביטחונם, וכי פרידלס אף הצהיר שימשיך בפרסומיו. מנגד טען פרידלס כי מדובר בביקורת ציבורית לגיטימית וכי אם המבקשים סבורים שפורסמה לשון הרע, עליהם לפעול במסלול המשפטי המתאים.
בפסק הדין עמד השופט על ההבחנה בין חוק איסור לשון הרע לבין חוק מניעת הטרדה מאיימת, והבהיר כי האחרון נועד למנוע פגיעה עתידית בשלוות חייו של אדם ולא לשמש כלי לטיפול בכל פרסום פוגעני.
עוד נקבע כי אין מניעה עקרונית לקיומם של שני המסלולים במקביל, אך יש לבחון בכל מקרה את האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב ולפרטיות.
השופט קבע כי הינוקא הוא איש ציבור בעל השפעה רחבה, ולכן עליו לשאת גם ביקורת ציבורית נוקבת ביחס לפעילותו. לדבריו, לא הונחה תשתית לכך שפרידלס ביקש לפגוע פיזית במבקשים או להגביל את חופש תנועתם, וכי הפרסומים האחרונים מעידים בעיקר על רצונו לחשוף, לשיטתו, מידע בעל עניין ציבורי.
עם זאת, בהסכמת פרידלס, ניתן צו חלקי האוסר עליו לפרסם תכנים המהווים הסתה או איום גופני כלפי הינוקא או בני משפחתו. בנוסף נאסר עליו לפרסם תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית ונחזות להיות תיעוד אמיתי, מבלי לציין במפורש כי מדובר ביצירה מלאכותית. הצו יעמוד בתוקפו במשך שישה חודשים.
במקביל ביטל בית המשפט את הצו הארעי שניתן בתחילת ההליך, וחייב את בני הזוג בארי לשלם לפרידלס הוצאות משפט בסך 3,600 שקלים.