שמעתי מאבי עליו השלום:
חסיד אמר לרבו: "חלמתי שאני רבי. מה לעשות בעניין?"
השיב האדמו"ר: "אל תעשה דבר. לא די בכך שאתה חלמת, צריך שגם החסידים יחלמו."
החסיד הזה כיוון כוונות טהורות: להביא את חסידיו אל מעלה רוחנית שלא נודעה עד כה. מתוך כך תשרה ביניהם אהבה, אחווה, שלום ורעות שלא נודעו כמותם. מתוך כך ישמעו רחוקים ויבואו, ואף משיח צדקנו ישמע ויבוא.
אך מה נעשה, ולא נמצאו חסידים שותפים לחלומו.
בכל תקופה נמצאים המבקשים להיות אדמו"רים. בתקופתנו הם מבקשים הנהגה פוליטית ובטוחים שתחת הנהגתם תיכון האומה להיות עם ה' יתברך. בעלי כוונות טובות כאלה מצויים גם בתקופתנו לרוב. הם אידיאליסטים, חולמי חלומות, המבקשים לכנס אליהם חולמים נוספים. אך לעיתים אין לאל ידם. ולא זו בלבד שאינם מביאים ישועות, אלא שהם מוליכים לאבדון את קולותיהם של כאלה שהיו יכולים לסייע בחלומם של אדמו"רים אחרים. ולעיתים הם אף מפילים את החסידות כולה. כבר ראינו זאת בעבר.
אנו קוראים לכל האידיאליסטים הללו: חדלו. אל תזיקו. אל תוליכו תמימים אל מקום השונה ממחוז חפצם. קבלו שכר על הפרישה.