גם אחרי כמעט שני עשורים בלונדון, הרב שניאור גליצנשטיין עדיין מתרגש מכל שבת מחדש. בבית חב"ד הישראלי שבשכונת גולדרס גרין הוא פוגש חיילים שחזרו מהמלחמה, ניצולי נובה, סטודנטים, משפחות וישראלים שהגיעו לביקור קצר - וכולם, לדבריו, מחפשים את אותו הדבר: בית.
בריאיון לערוץ 7 סיפר הרב גליצנשטיין על החיים בקהילה היהודית בלונדון, ההתמודדות עם גל האנטישמיות מאז פרוץ המלחמה, והבחירה של יהודי העיר דווקא להרים את הראש ולא להסתתר.
"אנחנו נמצאים בצפון־מערב לונדון, באזור היהודי, ונותנים מענה לכל הישראלים שמגיעים לכאן - למבקרים, לתושבים המקומיים ולאלפי הישראלים שחיים בלונדון. בכל עניין, יהדות או כל צורך אחר, בית חב"ד כאן בשביל כולם", הוא אומר.
לדבריו, החיבור בין הקהילה היהודית המקומית לישראלים הפך עם השנים לטבעי במיוחד. "שתי הקהילות חיות זו לצד זו ומשפיעות אחת על השנייה. הרבה ישראלים שמגיעים מחוץ לארץ מחפשים יותר את השורשים, את המסורת ואת הקשר ליהדות. הם מגיעים לבתי הכנסת ולבתי חב"ד ומתחברים מחדש".
אבל גולת הכותרת היא השבתות. לדבריו, אין שבת אחת הדומה לחברתה.
"אצלנו כל שבת היא חוויה אחרת. פעם מגיעים חיילים שחזרו מהמלחמה ומשתפים במה שעברו, בתקופה האחרונה היו אצלנו גם ניצולי נובה ואנשים שמילאו תפקידים משמעותיים במלחמה. שבת אחרת מלאה בסטודנטים, בצעירים ובמשפחות. בתקופה האחרונה אני מקבל המון פניות מצעירים שרוצים לבוא, להשתתף באווירה ולהתחבר עוד קצת למסורת ולעם ישראל".
אחרי כמעט עשרים שנה בשליחות, הוא מודה שההתרגשות לא דועכת.
"כל שבת מחדש אני חוזר הביתה עם תחושת התעלות. לראות את נשמת העם מתחברת ומתלכדת - זה משהו שמרגש אותי מחדש בכל שבוע".
בית חב"ד הישראלי הוא אחד מעשרות בתי חב"ד הפועלים בלונדון, אך לדבריו יש לו אופי ייחודי.
"אצלנו יש את הווייב הישראלי. זה החום, הסגנון, מה שנמצא בין השורות. הרבה ישראלים מביאים גם חברים אנגלים, והם פשוט נהנים מההתלהבות ומהלב הישראלי. זה יוצר חיבור מיוחד".
מאז מתקפת 7 באוקטובר, גם הקהילה היהודית בלונדון מצאה את עצמה במציאות חדשה. הרב גליצנשטיין מספר על הפגנות שבועיות, מקרי אלימות ואירועים אנטישמיים שהגיעו גם לשכונת גולדרס גרין.
"הקהילה עברה טלטלה קשה. ראינו הפגנות כמעט בכל שבוע במרכז לונדון, אחר כך גם אירועים אנטישמיים בגולדרס גרין עצמה - כתובות נאצה על בתי כנסת, שריפת אמבולנסים של ארגון 'הצלה' ופיגוע דקירה לא רחוק מכאן".
לדבריו, האבטחה סביב מוסדות יהודיים תוגברה באופן משמעותי, אולם הדבר הבולט ביותר הוא דווקא רוחם של בני הקהילה.
"הרוח היהודית כאן חזקה מאוד. אנשים מסתובבים בגאווה עם כיפות וציציות, מדברים עברית ברחובות, נוסעים כך ברכבת התחתית ובאוטובוסים. לא רואים התכנסות או פחד - אלא ראש מורם". הוא משוכנע שדווקא העמידה הגאה היא התשובה הנכונה.
"כשעם ישראל מרים את הראש ופועל מתוך ביטחון - זו התשובה. הגאווה היהודית והחוסן היהודי מדברים יותר מכל נאום. אנשים רואים את זה ברחוב. זו עוצמה שמקרינה על כל הסביבה". בהתייחסו לממשלה החדשה בבריטניה, הרב גליצנשטיין סבור שעדיין מוקדם להסיק מסקנות, אך מצביע על גורם אחר שמשפיע הרבה יותר.
"רוב הבעיה היא התקשורת. אנשים נחשפים שוב ושוב לדיווחים שמוציאים דברים מהקשרם ומציגים תמונה מעוותת של ישראל. הרבה מהם פשוט לא מכירים את העובדות". מול המציאות הזו, הוא אומר, בתי חב"ד וארגונים יהודיים רבים פועלים גם בזירת ההסברה.
"בכל האוניברסיטאות יש בתי חב"ד. אנחנו מביאים מרצים ופרופסורים שמציגים את המציאות כפי שהיא - לא רק לסטודנטים יהודים, אלא לכל מי שרוצה לשמוע. המאבק על דעת הקהל חשוב מאוד. צריך פשוט להביא את האמת".