ועדת ההיגוי הממשלתית לשימור עתיקות יהודה ושומרון, בראשות מנכ"ל משרד המורשת איתי גרנק, אישרה את המשך קידומה של תוכנית האב "דרך ארץ מורשת" - תוכנית רחבת היקף שנועדה לשמר, לפתח ולהנגיש את אתרי המורשת ההיסטוריים ברחבי יהודה ושומרון.
בריאיון לערוץ 7 הגדיר גרנק את המהלך כנקודת מפנה היסטורית. "מאז שנת 2023 התקבלו שלוש החלטות ממשלה בהיקף כולל של כחצי מיליארד שקלים", הוא אומר. "הכסף מושקע בשימור עתיקות, במניעת שוד עתיקות, בפיתוח אתרי עוגן שיהפכו למרכזי מורשת אזוריים וגם במאבק בחרם האקדמי על המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון".
לדבריו, ביהודה ושומרון פזורים כ-4,000 אתרי מורשת, מספר הגדול אף מזה הקיים בתחומי הקו הירוק. תוכנית האב, שנפרסת על פני חמש שנים, מתמקדת בשלב הראשון בכ־150 אתרים מרכזיים, שלכל אחד מהם גובשה תוכנית מפורטת הכוללת עבודות שימור, פיתוח והנגשה.
"מדובר בשינוי היסטורי", מדגיש גרנק. "אחרי עשרות שנים של הזנחה אנחנו מקדמים תוכנית מסודרת שמתייחסת לכל אתר ולצרכים הייחודיים שלו. אנחנו נקים גנים ארכיאולוגיים משמעותיים, שיהפכו ליעדי תיירות ומורשת מהחשובים בישראל".
אחד הפרויקטים המרכזיים שעליהם הצביע הוא הפיתוח המתוכנן של סבסטיה. "אנחנו מקימים גן לאומי בסבסטיה", הוא אומר. "סבסטיה תהיה הקיסריה של יהודה ושומרון. אחרי האירוע הבינלאומי שקיימנו השנה בהרודיון, בשנה הבאה נערוך אירוע גדול בסבסטיה ונמשיך להפוך את האתר ליעד בינלאומי".
לדבריו, הדרך לשם לא הייתה פשוטה. "היו מאבקים לא פשוטים כדי להביא את התקציבים. היה צריך לשכנע את כל גורמי הממשלה ואת משרד האוצר בחשיבות ההשקעה במורשת של יהודה ושומרון, אבל בסופו של דבר הצלחנו לרתום את כל הגורמים לטובת המהלך הזה".
במשרד המורשת רואים באתרי העתיקות גם מנוף משמעותי לפיתוח התיירות הנכנסת, במיוחד בקרב הקהל האוונגליסטי.
"האוונגליסטים אוהבים מאוד את אתרי המורשת שלנו", מספר גרנק. "הם מגיעים לשילה, להרודיון, לעיבל ולאתרים נוספים. השגריר מייק האקבי ביקר בשילה יותר מתשע פעמים. אנחנו מאמינים שככל שהמלחמה תתרחק, נראה יותר ויותר תיירים שמגיעים לאתרים הללו".
לצד פיתוח האתרים, אחד הנושאים המרכזיים שנידונו בוועדת ההיגוי הוא ההתמודדות עם החרם האקדמי על מחקרים ארכיאולוגיים המתבצעים ביהודה ושומרון.
"לצערנו יש בעולם חרם אקדמי על חוקרים שפועלים באזור", אומר גרנק. "חוקרים מתקשים להשתתף בכנסים בינלאומיים ולפרסם בכתבי עת מובילים רק משום שהם חוקרים את יהודה ושומרון. החלטנו להילחם בכך באופן פעיל".
לדבריו, המשרד כבר החל לארגן כנסים בינלאומיים בישראל ולהביא חוקרים מרחבי העולם כדי לקדם את המחקר באזור.
"הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון היא לא רק הסיפור של עם ישראל", הוא אומר. "זו מורשת בעלת חשיבות עולמית, ולכן המאבק בחרם האקדמי הוא משימה מהמעלה הראשונה".
בין הפרויקטים שעל הפרק נמצאות גם בריכות הורדוס ובריכות שלמה. גרנק מספר כי לאחר חגי תשרי יחלו עבודות שימור מקיפות בבריכת הורדוס, בעלות של כשלושה מיליון שקלים, לאחר שמילויה במים משך אליה אלפי מבקרים אך גם העלה חשש לפגיעה באתר.
"אנחנו נרוקן את הבריכה, נאטום אותה ונשמר אותה בצורה מקצועית", הוא מסביר. "בעתיד היא תהיה אתר מוסדר, משומר ופתוח לציבור".
גם בבריכות שלמה צפויה השקעה משמעותית של כעשרה מיליון שקלים. "נקים שם מרכז מורשת שיספר את סיפורה של אמת המים העתיקה לירושלים - מהמפעלים ההנדסיים המרשימים ביותר בארץ. המטרה היא להנגיש את הסיפור ההיסטורי הזה למבקרים מישראל ומכל העולם".
למרות שתוכנית החומש כבר יצאה לדרך, גרנק מודע לכך שממשלות עתידיות עשויות לשנות סדרי עדיפויות. "תמיד יכולים לבוא שרים ומנכ"לים אחרים ולשנות מדיניות", הוא אומר. "לכן אנחנו פועלים עכשיו בכל הכוח, כדי ליצור כמה שיותר עובדות בשטח ולשמר את המורשת האדירה של יהודה ושומרון לדורות הבאים".