ישראל נמצאת על מסלול נדיר של נדידת עופות בין יבשות. על העופות, על הנדידה ועל הפן הייחודי הזה של ארץ ישראל שוחחנו עם ד"ר חיים מויאל, מרצה בחוג לטבע וביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
בתקופה זו, מציין ד"ר מויאל, לאחר תקופת הקינון מתארגנים עופות הקיץ לנדידה יחד עם הצעירים שזה עתה למדו לעוף גם וכבר צפויים לצאת למסע של אלפי קילומטרים ויחד עם מינים אירופיים שיעברו אף הם מעל אזורנו.
"אנחנו מסדרון בין שלוש היבשות, אסיה, אירופה ואפריקה, ולכן כ- 500 מיליון עופות חולפים דרכנו בכל עונת נדידה. זה מקום ראשון או שני בעולם. מדובר במסדרון מדהים שהוא גם מסדרון אקולוגי של נופים מגוונים, מאזור אלפיני ועד המדבר עם הרים, גבעות, שפלה ועמקי נחלים ועוד אזורים מרשימים מבחינה גיאוגרפית". חופמאים רבים כבר נדדו אלינו מאירופה לפני כול היתר וניתן לצפות בהם כבר באזורים הלחים אצלנו.
"בישראל יש יותר מ-560 מינים. זה לא כמו באזורים הטרופיים, אבל יותר מכל מקום באירופה. רבים מהמינים הללו הם מינים נודדים. גם העופות המקייצים הגיעו אלינו בנדידת האביב מאזור אפריקה. מספר המינים נמוך יותר בקיץ (כ90 מינים בלבד) כי הקיץ אצלנו לא קל בכול מקרה, למרות שיש לו מה להציע מבחינת פירות, זרעים, חרקים (כמו ציקדות) נחשים ומיני זוחלים אחרים , אומר ד"ר מויאל.
על העונה המועדפת על העופות מציין מויאל כי "יש אצלנו הרבה יותר מינים חורפים, כי באופן יחסי לאירופה הארץ שלנו חמה וציפורים מעדיפות טמפרטורות נוחות (למרות שהן יכולות להסתדר גם באזורי אקסטרים של שלג או מדבר). הן יעדיפו תמיד טמפרטורות נוחות.לקנן ולהיות פעילות, כמו בהרים הגבוהים. בנוסף, גם האגמים לא קפואים כמו באירופה עם תחילת החורף ויש על כן לארץ שלנו מה להציע להן, כמו גם דגים ודו-חיים".
"הארץ שלנו מאוד נוחה עבורם. יש בחורף הרבה יותר מינים מאשר בקיץ, אבל גם בקיץ מעניין, כי אלו מינים מאוד מיוחדים. הם יעדיפו את אזורי ההרים, שהם נוחים יותר. יש לנו את סיס החומות שנמצא כאן בקיץ, הוא אוכל יתושים ומאוד מועיל. יש מינים מקייצים אצלנו בסכנת הכחדה עולמית כמו הרחם המדברי (,כמו הנשרים הוא נפגע בשל הרעלות משניות מנבלות מורעלות ).
בקיץ אפשר לפגוש אצלנו את החיוואי שאוכל נחשים, ונחשים יש לנו בארץ ישראל בשפע. ארץ ישראל היא ארץ של נחשים". על היכולת של החיוואי ללכוד ולאכול נחשים, שאלנו את ד"ר מויאל האם הארס משפיע על החיוויאי אם הוא מוכש?, והוא משיב שהוא אינו חסין לארס ואם מוכש הוא ימות (בניגוד לגירית הדבש), אלא שהחיוואי יודע ללכוד את הנחש באופן מדויק כשהוא אוחז בטפריו החדים ואצבעותיו צפופי-קשקשים את הנחש קרוב לראשו ואם יתפוס בגוף הנחש הוא בהחלט עלול לספוג הכשה. עוד מציין מויאל מקרים שבהם נחש גדול (כמו זעמן שחור) הנחש מצליח להיכרך על גופו של חיוואי אז הוא בהחלט עלול לחנוק אותו למוות .
עוד ביקשנו מד"ר מויאל לספר על היערכות העופות לנדידות הארוכות, כאשר מדובר בלא מעט עופות צעירים שמוצאים את עצמם בגיל צעיר כל כך במסלול ארוך כל כך. חלק מהעופות אכן יוצאים לנדידות ישירות ללא הפוגה, ורוחות וסערות שמסיטות אותם מהמסלול גורמות להם לאבד אנרגיה ולמצוא את מותם. "יש לכך הרבה דוגמאות , כמו במקרה של השלווים אשר רבים מהם מגיעים לחופי סיני אחרי למעלה מ- 24 שעות או יותר של מסע מפרך בצליחת כול הים התיכון. הם מותשים ורוח משמעותית המסיטה אותם לעיתים מביאה לתשישותם הרבה מלהמשיך לעוף או לרוב למותם קרוב לחוף".לעומת זאת, "אם הם אגרו מספיק שומן מבעוד מועד, זה יעזור להם. מרבית מהנודדים אמורים לעבור את הסהרה, ואם הם לא אכלו טוב ולא אגרו מספיק שומן וגם נתקלו בסערות ובסכנות נוספות, יכול להיות שלא יעמדו ביעדן. זה בהחלט מסע מאוד מסוכן גם בסתיו וגם באביב בדרכם חזרה. חצי מהעופות הצעירים מוצאים את מותם בנדידה".
ומה באשר להפסקות באמצע הדרך? "עופות גדולים עוקפים את הים התיכון ולא חוצים אותו. הם מגיעים דרך היבשה ולא דרך הים. השקנאים למשל חייבים לנוח ולתדלק את עצמם ולאכול דגים כדי שיוכלו לצלוח את המדבר הגדול עד לצ'אד, שם הם מבלים את החורף".
בהמשך הדברים מספר ד"ר מויאל על המנגנון המיוחד שנמצא בעיניהם של העופות הנודדים, שמסוגלים לראות את השדה המגנטי שמשתנה מהקוטב לעבר הקו המשווה, וכך הם יכולים לכוון את מסלול הנדידה. מדובר במנגנון ביולוגי מיוחד שקושר בין העין למוח והתגלה רק לאחרונה.
ד"ר מויאל מספר על ייחודם של העופות העוברים בישראל, שרבים מהם מתאפיינים מלבד תעופתם גם בצבעוניות בולטת, בעיקר אצל הזכרים, אך "גם הציפורים שאינן צבעוניות יכולות להיות מרתקות, וזה תלוי במי שמתבונן בהם ובמה שהמתבונן לומד עליהם. לא צריך להיות צפר כדי להתפעם מההתנהגות המרתקת שלהן, מהמעוף שלהן, מהקינון וההתנהגות החברתית שלהן".
ואכן, עשרות חובבי ציפרים רבים מגיעים לישראל לצד מאות צפרים וצלמי טבע בתקופת הנדידה, ובעזרת גופי הטבע שלנו- תיירות הציפורים משגשגת בישראל, אם כי "תמיד אפשר לעשות יותר", אומר מויאל ומדגיש כי אקו-תיירות זו השתפרה לאין ערוך בעשורים האחרונים ו"צריך לעורר את המודעות בפני כולם, כי יש לנו כאן בארץ ישראל משאב מדהים של מגוון ביולוגי מיוחד ונדידת ציפורים מרשימה, עופות חורפים רבים, עופות מדבר ומקננים מיוחדים, בזכות המיקום שלנו ומה שארץ ישראל יכולה להציע לעופות".
