מבול המפלגות החדשות בימין ובימין-מרכז צפוי להסתיים בגל של איחודים עוד לפני סגירת הרשימות. כך מעריך פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, בריאיון לערוץ 7.
לדבריו, מערכת הבחירות הקרובה שונה מקודמותיה בשל נתון משמעותי במיוחד: לראשונה פנקס הבוחרים חוצה את רף שבעת מיליון בעלי זכות הבחירה. המשמעות היא שאם שיעור ההצבעה יהיה דומה למערכות הבחירות האחרונות, כחמישה מיליון אזרחים יצביעו בפועל.
"המשמעות היא שאחוז החסימה יעמוד על כ-166 אלף קולות, ואם שיעור ההצבעה יגיע ל-75 אחוזים הוא כבר יעלה לכ-180 אלף קולות", מסביר כהן. לדבריו, נתון זה משפיע באופן דרמטי על התנהגות המצביעים, שחוששים להצביע למפלגות קטנות שעלולות שלא לעבור את אחוז החסימה.
כהן מזכיר כי ככל שמספר המפלגות גדל, כך גדל גם החשש מאובדן קולות. "המצביע הממוצע לא רוצה לזרוק את הקול שלו לפח", הוא אומר, ומציין כי זו גם הסיבה שבגללה מפלגות קטנות מנהלות כבר כעת שיחות על חיבורים ואיחודים.
להערכתו, רוב המפלגות החדשות כלל לא יגיעו לקו הזינוק. "אין שום סיכוי שכל הרשימות הללו יתמודדו בסופו של דבר. הן מבינות שלא יוכלו לעבור לבד את אחוז החסימה", הוא קובע. לדבריו, הניסיון מלמד שהחיבורים המשמעותיים מתרחשים בדרך כלל ביממה האחרונה, ולעיתים אף בשעות האחרונות שלפני סגירת הרשימות.
בהתייחס להקמת מפלגות חדשות בידי בכירים מהליכוד, ובהם גלעד ארדן, אומר כהן כי לעיתים מדובר גם במהלך טקטי. "הקמת מפלגה חדשה יכולה להיות חלופה להתמודדות פנימית או מנוף לחץ מול מפלגות אחרות", הוא מסביר.
כהן מצביע גם על תאריך מפתח במערכת הבחירות - הפריימריז בליכוד ב-17 באוגוסט. לדבריו, לאחר פרסום התוצאות עשויה המערכת הפוליטית להשתנות במהירות, כאשר מועמדים שלא יזכו למקום ריאלי יחפשו מסגרות פוליטיות אחרות.
באשר לשאלות שיכריעו את הבחירות, סבור כהן כי הסוגיה המרכזית לא תהיה המדינה הפלסטינית, אלא הרכב הממשלה שתקום לאחר הבחירות. "השאלה תהיה מי מוכן לשבת עם נתניהו ומי לא, והאם תוקם ממשלה רחבה", הוא אומר.
סוגיית הגיוס, לדבריו, הפכה לאחד מקווי השבר המרכזיים בפוליטיקה הישראלית. "היא יוצרת פער רגשי, לא רק פוליטי, בין הציונות הדתית לציבור החרדי", הוא מסביר. "מצד אחד ניצבת הקבוצה שנשאה בנטל המלחמה, ומהצד השני ציבור שממשיך לדרוש פטור גורף".
לדבריו, המתח הזה אף פוגע בכוחה האלקטורלי של הציונות הדתית. "אלמלא סוגיית הגיוס, מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' הייתה זוכה להרבה יותר קולות, למרות המחיר הפוליטי של כהונתו כשר האוצר".
בסיכום דבריו מעריך כהן כי מפת המפלגות בימין עוד תשתנה משמעותית לפני הבחירות. "בסופו של דבר נראה גופים גדולים יותר. מי שלא יתאחד, יגלה שהתמיכה בו נשחקת, משום שהבוחרים לא ירצו לסכן את קולם".