הדיון הציבורי סביב השיטות הראויות להרכבת רשימות המועמדים לכנסת מעלה באופן תדיר את שאלת יעילותן של הבחירות המקדימות - הפריימריז.
פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן מסביר בפרק הבכורה של הפודקאסט "הסדנה הפוליטית" מדוע הפריימריז הן לא בהכרח השיטה הטובה יותר לשקף נאמנה את רצון הבוחר.
בפתח דבריו מבהיר פרופ' כהן את ההגדרה המדויקת של המונח וממחיש כיצד השימוש בו בישראל לעיתים חורג ממשמעותו המקורית. "ש הערכה מאוד גבוהה למושג הפריימריז ולמחשבה שהן יותר דמוקרטיים. זה לא מדויק. אני מזכיר בהקשר זה את המונח מפקד ארגזים - כשאנשים מגיעים עם אלפי דפי מתפקדים, שלא ברור בכלל שאותם מתפקדים בכלל מצביעים למפלגה בבחירות. יש מצבים בהם קבוצה קטנה יכולה להשפיע על כל מבנה הפריימריז".
סוגיה מרכזית נוספת שאותה מעלה פרופ' כהן נוגעת למפלגות בעלות היקף מצביעים מוגבל, שבהן תוצאות ההצבעה החופשית עלולות ליצור עיוות בייצוג של זרמים שונים או קבוצות אוכלוסייה. "יש מפלגות קטנות יחסית, כדוגמת מפלגת הציונות הדתית. נעשו שם פריימריז אבל הוצאה הביאה לכך שציבורים טענו - כרגע, זה לא מייצג אותי. כשמפלגה קטנה מדי ויש בה סוגיה רגישה של ייצוג, צריך לפעמים להסדיר את המצב בדרך אחרת, כמו שיריון או הבטחת מקומות. לכן אני אומר שפריימריז לא מבטיחים באופן אוטומטי דמוקרטיזציה. אנחנו צריכים לראות איך זה מתבצע ומה קורה בתהליך ההתפקדות".
בהשוואה למתרחש במדינות אחרות, מציין פרופ' כהן כי ברחבי העולם נהוגות מגבלות שונות שנועדו למנוע מניפולציות בתהליכי ההתפקדות והבחירה. "בארצות הברית אנחנו רואים את הנושא של רישום מוקדם לפריימריז. גם המספרים הגדולים כביכול - מבטיחים שלא יהיו את ההתארגנויות האלה. יש כמובן מה שנקרא פריימריז מתפקדים, כשהמטרה היא למנוע התארגנויות לא ראויות שאין להן כלום עם דמוקרטיה. יש מי שמבקשים תקופת הכשרה של שנה או שנתיים כדי להבטיח שמדובר במצביעי המפלגה".
לצד המודלים הקיימים, מתאר פרופ' כהן הצעה חלופית שנבחנת במערכות פוליטיות שונות - מודל "הפתק הפתוח", המאפשר לבוחרים להשפיע על הרכב הרשימה ביום הבחירות עצמו, תוך שהוא עומד על העיתוי הראוי לדיון בשינויים אלו. "בהקשר של הפרייבריז יש רעיון של 'פתק פתוח'.
מדוע שבקביעת הרשימה ישתתפו רק חברים? יש כאלה שהם מצביעים מפלגה - ולא רוצים להיות חברים בה מכל מיני סיבות. השיטה הזו קובעת שלצד הפתק הרגיל תהיה רשימת מועמדים בצידו השני והבוחר יוכל לדרג את הנבחרים במפלגה בה תמך. זה לא נקי מבעיות ויש גם ביקורת על הרעיון הזה. אחת הטענות היא שהדבר יגרום למועמדים לקדם את עצמם במקום את מפלגתם. זו יוצר תחרות פנימית שפוגעת בהצלחת מפלגה. עם זאת, צריך לציין שברוב המקומות בעולם, מקובל להשתמש בסוג של השיטה, והדבר מגביר את המעורבות הציבורית בבחירות".