מעטים האנשים שמכירים את השופט נעם סולברג כפי שמכיר אותו תומר מוסקוביץ. לא דרך פסקי הדין ולא דרך הכותרות, אלא מתוך חברות אישית שנמשכת קרוב לארבעים שנה.
בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 הוא מבקש להציג את דמותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון כפי שהוא מכיר אותה באמת. "אני מדבר עם השופט סולברג כמעט כל יום אחרי התפילה", מספר מוסקוביץ. "אני יכול לומר בצורה חד-משמעית שנעם סולברג הוא גדול השופטים השמרנים בישראל".
לדבריו, רבים בציבור אינם מבינים כלל מהי שמרנות משפטית. "שופט שמרן הוא לא שופט ימני ולא שופט שתומך בממשלה. אני יודע שנעם הוא איש ימין כי אני מכיר אותו באופן אישי, אבל זה לא בא לידי ביטוי בפסיקות שלו. מה שבא לידי ביטוי הוא השמרנות שלו".
מוסקוביץ מסביר כי בניגוד לגישה שלפיה בית המשפט צריך לעצב את החברה, סולברג רואה את שליחותו אחרת לחלוטין. "הוא לא חושב שתפקיד בית המשפט לחנך את הציבור. הוא לא חושב שתפקידו לכתוב את החוק מחדש. הוא מאמין ששופט צריך לפרש את החוק כפי שהתכוון המחוקק, לכבד את הרשויות האחרות ולהימנע מהתערבות מיותרת. זו תפיסה שמחזירה את מערכת המשפט למקום הטבעי שלה".
לאחר הדברים על סולברג עובר מוסקוביץ לנושא שבו עסק במשך שנים כראש רשות האוכלוסין וההגירה, ומזהיר כי ישראל אינה ערוכה לאחד האיומים המשמעותיים ביותר על עתידה.
"מדינת ישראל ישנה", הוא אומר. "אין לה מושג איזה איום דמוגרפי היא מגדלת אצלה בבית". לדבריו, הציבור מתמקד במסתננים שחוצים גבולות, בעוד שהבעיה הגדולה בהרבה מגיעה דווקא דרך נתב"ג.
"היום רוב מי שנשארים בישראל נכנסים כחוק כתיירים. אחרי כמה חודשים הם מגישים בקשת מקלט, ומאותו רגע הם יכולים להישאר כאן שנים. בסוף רוב מוחלט של הבקשות נדחה, אבל בזמן הזה הם כבר עובדים, מקימים משפחות ומשנים את המציאות".
מוסקוביץ' סבור שהמדינה אינה מבינה את גודל האחריות המוטלת על רשות האוכלוסין וההגירה. "יש הרבה גופים שתפקידם לשמור שתהיה מדינת ישראל - צה"ל, השב"כ, המוסד והמשטרה. יש רק גוף אחד שתפקידו לשמור שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית. זאת רשות האוכלוסין וההגירה".
הוא מזהיר כי ישראל עלולה למצוא את עצמה במסלול שבו צעדו מדינות רבות באירופה. "ברגע שנוצרת מסה קריטית של מהגרים, מתחיל גם כוח פוליטי. אחר כך כבר קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור. אנחנו עדיין יכולים למנוע את זה, אבל החלון הזה לא יישאר פתוח לנצח".
לדבריו, הפתרונות אינם מסובכים, אלא דורשים החלטה ממשלתית. "מי שמגיע כתייר צריך להתחייב מראש שלא יגיש בקשת מקלט. מי שמגיש בקשת מקלט לא צריך לקבל אישור עבודה אוטומטי. וברגע שלא משתלם להגיע לישראל כדי להישאר כאן שנים - התופעה תצטמצם דרמטית".
לקראת סיום הראיון פורש מוסקוביץ רעיון מקיף לשינוי שיטת הממשל בישראל - רעיון שלדבריו עשוי לפתור חלק גדול מחוסר היעילות של הממשלה.
"הממשלה צריכה להיות דירקטוריון של המדינה", הוא אומר, לדבריו, השרים אינם צריכים לנהל משרדים, אלא לקבוע מדיניות לאומית. "אני חושב שצריך משרד חקלאות, אבל לא בטוח שצריך שר חקלאות. הממשלה צריכה להחליט מה היעדים הלאומיים, מה סדרי העדיפויות ואיפה משקיעים את הכסף. את העבודה המקצועית צריכים לבצע אנשי המקצוע".
מוסקוביץ' מסביר כי אחת הבעיות המרכזיות כיום היא שכל משרד פועל כמעט כיחידה עצמאית. "היום כל משרד מושך לכיוון שלו. כל שר מנהל ממלכה קטנה. במקום לעבוד כממשלה אחת, כל אחד עסוק במשרד שלו. כך אי אפשר לנהל מדינה".
לדבריו, שרים צריכים להביא לשולחן הממשלה את היתרון האמיתי שלהם. "פוליטיקאים יודעים לעשות דבר אחד שאין לאנשי מקצוע - לאזן בין אינטרסים. זו העבודה שלהם. הם לא צריכים להחליט איזה טופס ימולא ואיך יתנהל אגף כזה או אחר. הם צריכים לקבוע את הכיוון שאליו המדינה הולכת".
את הריאיון מסכם מוסקוביץ באמירה שמעידה גם על תוכניותיו האישיות לעתיד. "אני מהממשלה באתי ולממשלה אני הולך. כל עוד כוחי במותניי, אני רוצה להיות במקום שבו אפשר להשפיע באמת על עתידה של מדינת ישראל".