אירוע יוצא דופן התרחש אתמול (ראשון) בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. שלומית מגזניק, קלינאית תקשורת בת 29 מבאר גנים, הביאה לעולם את בתה הבכורה ליבי במושב האחורי של המכונית המשפחתית, בעת שהייתה בדרכה עם בעלה דן לבית החולים.
יומיים קודם לכן הגיעה שלומית, שהייתה בשבוע ה-40 להריונה, לבדיקה שגרתית. במהלך הלילה היא החלה לחוש צירים, אך לא הבינה כי היא נמצאת בעיצומה של לידה פעילה. בשעות הבוקר יצאו בני הזוג בנסיעה לכיוון בית החולים.
כאשר התקרבו לכניסה לאשדוד, ירדו לשלומית המים, והיא התקשתה לשבת. זמן קצר לאחר מכן אמרה לבעלה "אני יולדת" - ובתוך שניות ספורות נפלטה ליבי אל תוך מכנסיה של האם במושב האחורי.
בעלה דן המשיך בנסיעה מהירה ועצר ברחבת האמבולנסים של המלר"ד באסותא אשדוד. למקום הוזנקו מיד 14 אנשי צוות ממגוון מחלקות, שנרתמו לטפל באירוע המורכב. צוות הביטחון הגיע עם אלונקה והציב פרגודים סביב כלי הרכב לשמירה על פרטיותה של היולדת. במקביל, ד"ר גילה נוסבאום מהמלר"ד ביצעה הערכה רפואית ראשונית לאם וליילוד.
למקום הגיעה המיילדת רוני כהן לזר יחד עם כוח העזר יפה דגו, ומצאו את שלומית כשהיא מחבקת את התינוקת בת הדקות הספורות, ולצידה בעלה ואמה.
כהן לזר בדקה את המצב הרפואי, הרגיעה את האם והכינה אותה להמשך הטיפול, כשאליה מצטרפת המיילדת שני עוזרי. לאחר שווידאו כי ליבי נושמת וחיונית ומצבה של שלומית יציב, הן עטפו את השתיים בשמיכות והעבירו את האם על גבי אלונקה למיון המיילדותי להשלמת הטיפול. מצבן של השתיים מוגדר טוב.
היולדת סיפרה "הכול קרה במהירות בלתי נתפסת. לא הבנתי שאני בלידה פעילה, ובתוך שניות אמרתי לדן שאני יולדת וליבי כבר הייתה בתוך המכנסיים שלי. כשהגענו לרחבת האמבולנסים, המון אנשי צוות הקיפו אותנו מיד. הם הגיעו עם אלונקה, פרגודים ושמיכות, שמרו על הפרטיות שלי, הרגיעו אותי ודאגו לי ולליבי בכל רגע. רוני הייתה מדהימה ועטפה אותי מהרגע הראשון, וכל הצוותים נרתמו כדי לעזור לנו. זו הייתה חוויה מטורפת, ואנחנו מרגישים שקרה לנו נס. אנחנו מודים לכולם על הטיפול המקצועי, הרגיש והאנושי".
המיילדת הוסיפה "לקראת סיומה של משמרת הלילה קיבלנו קריאה על לידה בכניסה לבית החולים. כשהגענו ראינו רכב אזרחי מוקף בצוות המלר"ד ובאנשי הביטחון, שכבר היו במקום עם אלונקה ופרגודים, ובתוכו שלומית מחבקת תינוקת בת דקות ספורות. החשש הראשוני במקרים כאלה הוא שמצבן של היולדת או התינוקת אינו טוב, משום שהטיפול וההעברה מאתר לא שגרתי עלולים להיות מורכבים.
מיד כשראיתי את שלומית הבנתי שלמרות ההתרגשות הגדולה והכאבים, היא אסופה, מחוברת למתרחש ושגם היא וגם ליבי במצב טוב. זה לא מובן מאליו שאישה בלידה ראשונה, שחווה לידה מהירה ודרמטית כל כך, מצליחה לשמור על כוחות ועל קור רוח. שלומית עמדה בסיטואציה המאתגרת הזאת בגבורה והייתה פשוט אלופה. היה מרגש לראות גם את ההתגייסות המיידית של כל הצוותים, שבתוך שניות הגיעו לסייע ליולדת, לתינוקת ולמשפחה".