שוב זה קרה. פעוט נשכח ברכב סגור ואיבד את חייו - טרגדיה שמצטרפת לשורת מקרים קשים שחוזרים על עצמם כמעט מדי קיץ. ד"ר אורי פולק, מנהל האגף לטיפול נמרץ ילדים בבתי החולים של הדסה, אומר בריאיון לערוץ 7 כי מדובר באחד מסוגי האסונות הבודדים שניתן למנוע לחלוטין באמצעות מודעות ושינוי הרגלים.
לדבריו, בין השנים 2021 ל־2025 נהרגו בישראל 23 ילדים לאחר שנשכחו ברכב. 53 ילדים נוספים נפגעו ושרדו, וכ־1,500 ילדים חולצו בזמן לפני שנגרם להם נזק. "בניגוד לתאונות מסוגים אחרים, כאן מדובר במקרים שהם באופן חד־משמעי בני מניעה".
ד"ר פולק מסביר כי רבים אינם מבינים עד כמה מהר הופך רכב סגור למקום מסכן חיים. "הטמפרטורה בתוך הרכב הסגור מגיעה ל־20 עד 25 מעלות יותר מאשר מחוץ לרכב, כך שגם כאשר בחוץ הטמפרטורות נוחות, ברכב הן מגיעות לסכנת חיים של ממש. במידה ומחוץ לרכב הטמפרטורה היא 20 עד 25 מעלות, ברכב פנימה הן יכולות להגיע ל־45 עד 50 מעלות, שהן על סף יכולת החיות של בני האדם. בוודאי כאשר המעלות בחוץ הן 30 עד 35, וברכב הן יכולות להגיע גם עד 70 מעלות. קצב עליית החום בתוך הרכב גם הוא מהיר מאוד, ובתוך שלושים דקות יכול להגיע לרמה שאינה מאפשרת המשך חיים".
על מצבם של הילדים שמגיעים לבית החולים לאחר שחולצו מרכב מספר ד"ר פולק כי מי שמחולצים לאחר זמן קצר סובלים בדרך כלל מהתייבשות ומטופלים באמצעות נוזלים, השגחה והורדת חום. "ככל שפרק הזמן עולה, כך אנחנו רואים פגיעה באיברי מטרה ובמערכות הגוף. זה מתחיל בהתייבשות, יציאת נוזלים מכלי הדם, ירידה בלחץ הדם, דופק מהיר מאוד, חום שעולה מעל 40 מעלות ובהמשך כשל רב־מערכתי, שוק קשה ועד מוות. אנחנו רואים לצערי את כל הספקטרום".
במקרים הקשים יותר, לדבריו, נדרש טיפול מורכב להצלת חיי הילדים. "הטיפול הוא טיפול תומך במערכות הגוף שנפגעו, קירור הגוף, תיקון משק הנוזלים, תיקון הרס שרירים בדיאליזה, תמיכה משמעותית בלב ובריאות, הנשמה וטיפול תרופתי ועד אקמו שיחזיק אותם במצב של חיות עד שנטפל במערכות הגוף שנפגעו, במידה והדברים עדיין ברי תיקון". הוא מוסיף כי גם כאשר הילדים שורדים, הם עלולים להתמודד במשך שנים עם פגיעות נוירולוגיות והתפתחותיות. "הרבה פעמים אנחנו רואים את ההשלכה ארוכת הטווח במידה שהפגיעה היא משמעותית".
ד"ר פולק מציין כי בתי החולים ערוכים לכל תרחיש כזה. "אנחנו מקבלים דיווח על ילד שמובא באמבולנס לבית החולים ומוכנים עם אמצעי קירור, אמצעי החייאה מתקדמים והיערכות לעלייה מהירה לאקמו כדי למנוע נזקים המשכיים של מכת החום הקשה".
לדבריו, הגורם המרכזי למקרים הללו הוא הסחת הדעת המאפיינת את שגרת החיים המודרנית. "אנחנו חיים בעולם מאוד מציף. אנחנו עושים מספר רב של מטלות בכל רגע נתון. אנחנו מנצלים את הנסיעה ברכב לשיחות עבודה ושיחות עם חברים שהתקשרו אלינו מוקדם יותר. הדעת שלנו מוסחת באופן תמידי. הגורם המוביל לסוג הזה של תאונות הוא הסחת דעת. אנחנו שוכחים שיש איתנו מישהו ברכב, שהיינו צריכים להוריד את הילד בגן או אצל המטפלת, הילד נרדם ולא עושה קולות שיזכירו לנו את נוכחותו, ולעיתים אנחנו נזכרים כשזה מאוחר מדי".
בסיום הוא מתייחס גם לפתרונות הטכנולוגיים שנועדו למנוע שכחת ילדים ברכב, אך מדגיש כי הם אינם הפתרון המרכזי. "כל ההמצאות והטכנולוגיות הללו הן כלי עזר בלבד. העיקר הוא מודעות ושינוי דפוסי התנהגות, חינוך עצמי של ההורים. רק אלה מהווים פתרון אמיתי לתופעה".