בית המשפט המחוזי דחה היום (שני) את עתירתו של חבר הכנסת עפיף אמין עבד, וקבע כי החלטת בית הדין העליון של הליכוד תיוותר על כנה.
משמעות ההחלטה היא שחברי כנסת, שרים וסגני שרים - מכהנים או לשעבר - לא יוכלו להתמודד במחוזות בפריימריז הקרובים של הליכוד. ח"כ עבד הודיע כי יערער לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי.
עם זאת, בפסק הדין מתח השופט יעקב שקד ביקורת על הנימוק העקרוני של בית הדין העליון בליכוד, שלפיו עצם התמודדותם של נבחרי ציבור במחוזות פוגעת בעקרון השוויון.
השופט קבע כי ההחלטה אם לאפשר לחברי כנסת ושרים להתמודד במחוזות היא סוגיה של מדיניות מפלגתית, הנתונה להכרעת מוסדות הליכוד ולא לבית הדין. לדבריו, בית הדין חרג מסמכותו כאשר פסל את ההסדר מטעמי שוויון.
בית המשפט דחה גם את הטענה כי עצם היותו של חבר כנסת או שר מכהן מקנה יתרון בלתי הוגן. בפסק הדין נכתב כי יתרונות כמו חשיפה ציבורית, משאבים או היכרות עם ציבור הבוחרים קיימים גם בהתמודדות ברשימה הארצית, וכי "השונות בין המתמודדים אינהרנטית למצבים כאלה".
למרות הביקורת העקרונית, בית המשפט הותיר את החלטת בית הדין על כנה בשל שורת ליקויים שנמצאו בהליך ההצבעה בוועידת הליכוד, שבה התקבלה ההצעה ברוב של חמישה קולות בלבד.
בין הליקויים שעליהם הצביע בית המשפט: היעלמות חמש מעטפות בקלפי בראשון לציון, אי־התאמות בין מספר המצביעים למספר הקולות בכמה קלפיות, רישום לא תקין של קולות, עיכוב בהצבת משקיפים וכן מסרון ששלח ממלא מקום מנכ"ל הליכוד, שקרא לתמוך בהצעה לאפשר לחברי הכנסת להתמודד במחוזות.
השופט שקד קבע כי שלושה מחברי בית הדין העליון של הליכוד סברו שלפגמים הללו הייתה עשויה להיות השפעה על תוצאות ההצבעה, ולכן אין מקום שבית המשפט יתערב בהחלטתם. הוא הדגיש כי בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על מוסדות השיפוט הפנימיים של מפלגות, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד.
לדבריו, העובדה שההכרעה התקבלה ברוב זעום של חמישה קולות, לצד היעלמותן של חמש מעטפות הצבעה, מחזקת את המסקנה שאין מקום להתערבות שיפוטית. "אין לדעת כמובן כיצד הצביעו בוחרים אלה", כתב השופט, אך ציין כי הפער המצומצם בין הצדדים מצדיק את הותרת החלטת בית הדין על כנה.
בעתירתו טען ח"כ עפיף עבד כי בית הדין העליון של הליכוד חרג מסמכותו והחליף את רצון ועידת הליכוד בשיקול דעתו שלו. לחלופין ביקש להחריג אותו מההחלטה ולאפשר לו להתמודד במחוז הגליל והעמקים, בטענה שהחל לכהן כחבר כנסת רק בינואר 2025 ולכן אינו נהנה מהיתרון הציבורי של חברי כנסת ותיקים.
גם מפלגת הליכוד תמכה בעמדתו של עבד וטענה כי בית הדין חרג מסמכותו. מנגד, המשיבים סברו כי לנוכח הליקויים שנפלו בהליך ההצבעה והספירה, החלטת בית הדין הייתה מוצדקת.
בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים. עם זאת, מאחר שקיבל את הביקורת העקרונית על נימוקי בית הדין אך דחה את העתירה בשל הפגמים שנפלו בהליך ההצבעה, הורה כי כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו.