שוב הגיעה מערכת בחירות, גורלית מאי פעם, ושוב זה אותו הפייגלין שחייב לרוץ כמו מכור ולשרוף קולות, כי הרי הוא היחידי שימין, היחידי שמבין, והיחידי שמתאים.
בדיוק כמו אז ב-2019 לפני שבע שנים בלבד, שרץ כל הדרך לשריפת שלושה מנדטים לימין, שעלו לנו בהפסד שלטון הימין, פלוס חמש מערכות בחירות ושנה וחצי של ממשלת שמאל על מלא.
פייגלין מבחינתו מסביר מעל כל במה שאם רק היה ראש הממשלה, היה עושה הכל טוב יותר. הוקוס פוקוס. הוא יודע את שיטות ההפעלה המסתוריות שפותרות כל בעיה כמו במטה קסמים. הוא רק כמובן לא רואה את הדבשת של עצמו: איך מי שלא הצליח להיבחר אפילו ליותר מכהונה אחת קצרה של שנתיים בכנסת; מי שנכשל פעם אחר פעם במשימה הפשוטה הזו; טוען שהיה יכול להיות ראש ממשלה ולנהל כאן מדינה וגם לעשות הכל טוב יותר מכולם.
שלא לדבר על השיממון שהאדם הזה השאיר בכהונה הקצרה וחסרת ההישגים שלו בכנסת. קצת נאומים על קנאביס וגראס, קצת הצהרות חוכמלוגיות בסגנון המפורסם של "אף אחד לא ימין חוץ ממני", וחוצמזה כלום. נאדה. אפס עשייה.
איך אמר לי מנטור פוליטי בכיר: ההישג של פייגלין הוא היסטרי. מעולם לא היה אדם שפקד כל כך הרבה אנשים לליכוד ולא הצליח לתרגם את זה לאף הישג פוליטי או מימוש מדיניות. וזה עוד בלי להיכנס להתנהלות הכושלת שלו, אחרי שרב עם כל בכירי הליכוד הימניים ביותר, מי שהובילו את הקו האידיאולוגי בימין באותם הימים. וזה האדם שמבקר אנשים כמו סמוטריץ' ואורית סטרוק שהקימו רק בקדנציה הזו מעל מאה ישובים ומאתיים חוות, סללו כבישים, העבירו תקציבי ענק והובילו נגד כל העולם את אחת המלחמות המורכבות בהיסטוריה - של העולם המודרני בכלל ובטח של מדינת ישראל.
כשפייגלין רץ ב-2019 הוא הסביר שהוא בכלל לא מפלגת ימין. הוא גם סירב להתחייב להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה. ניסה לייצר מיצג של "לשון מאזניים". הרשימה שלו הזכירה יותר את "עלה ירוק" מאשר מפלגת ימין אידיאולוגית. הוא זנח את המאבקים על ארץ ישראל והתמכר לאשליות של עצמו. ואז הגיעה ההתרסקות עם אותו סרטון כפות רגליים ביזארי.
קמפיינר פוליטי הסביר לי את זה ככה: כל הזמן היה מעל פייגלין סימן שאלה ענק. בן אדם קצת הזוי, רעיונות מופרכים, אבל הציבור בחר לעצום עיניים כי המוצר היה נראה מגניב ומי לא רוצה הבטחות שיש כאן מישהו שצפוי לפתור לנו את כל הבעיות. מורפיום להמונים. אבל כשהסרטון התפוצץ לכולם נפל האסימון: סימן השאלה הזה שמרחף מעליו רציני מאד. הוא קיבל תוקף. כולם הבינו שזה רציני ומדובר בהוזה, לא בחוזה.
לפני שנה פייגלין התארח בפודקאסט של נדב פרי, שם טען שאפשר לכבוש את עזה בכמה שעות. ויש לו גם הוכחה ניצחת, ממש מטורפת: עובדה שב-67 כבשנו את עזה בכמה שעות. בום.
זו כמובן סיסמה ריקה מתוכן, שבה אפילו איש כמו פייגלין שובר את הטמטום של עצמו. הרי הקשר בין עזה של 67 לעזה של 2023 הוא מגוחך. חוץ מהעובדה שמדובר באותה קרקע אין אף דמיון בין האזור הכפרי שהיה מלא בפאלחים כמעט לא חמושים ב-67, למדינת הטרור שנבנתה שם בעשרות השנים האחרונות, עם רשת מנהרות היסטורית ומעוזי טרור בלתי ניתנים להכנעה, שאיתם צה"ל התמודד ב-2023. האמריקאים למשל ושאר צבאות העולם עומדים עד היום בהלם מההישגים של צה"ל בפירוק תשתיות הטרור. הם טענו שזה יקח שנים רבות. אבל מה אכפת לפייגלין לשחרר ססמאות. כל השוואה בין שתי הסיטואציות היא דמגוגיה זולה.
זו דוגמא מצוינת לדמגוגיה של פייגלין. בכשלונות שלו הוא האשים תמיד את כולם. נתניהו, שרי הליכוד, השיטה. בכל כישלון כשפייגלין נשאר מחוץ לכנסת רשימת האשמים היתה ארוכה. חוץ ממנו כמובן. הוא רק לא הצליח להסביר אף פעם איך אדם שלא הצליח לנצח אפילו את מנגנון מפלגת הליכוד במשך מעל עשרים שנים, יצליח לנצח את כל מנגנוני הדיפ-סטייט, הוועדים הגדולים, מערכת הביטחון, בג"צ ומערכת המשפט, ארצות הברית, אירופה, התקשורת ועוד ועוד מנגנונים שאותם צריך לנצח ראש ממשלה ימני כשהוא מנסה להוביל מדיניות.
פייגלין הוא גם אבי אבות הרל"ביזם בימין. עוד הרבה לפני בנט, פייגלין המציא את הבנטיזם. לאתגר את נתניהו מימין ולהסביר כמה נתניהו שמאל ושרק הוא ימין, כדי לסלול את הדרך לאהדת ההמון. למנהיג שקבר את אוסלו ואת החלום הפלסטיני, שבודד את הרשות הפלסטינית, שפעל להכרה בינלאומית בזכותנו על יהודה ושומרון והביא את מדינת ישראל אל סף ריבונות ביו"ש - הוא קורא שמאל.
אבל מה הוא עשה אי פעם למען ההתיישבות ביו"ש? נאדה. מעולם לא הקים ישוב, לא בנה חווה, לא הביא אף הישג. אפילו תקציב לסלילת כביש קטן הוא לא ידע לגייס. אפס הישגים בקדנציה ציבורית של שלושים שנה. רק כתב טורים בעיתונים והסביר למה כולם טועים.
פייגלין הוא משל, על משיחי שקר ופייקים. בקרוב הוא ירד מבמת ההיסטוריה, עם הקאנביס והגראס ועדת המעריצים. אבל במקומו יגיע משיח חדש. שבתאי צבי תורן. מישהו עם מצע ורעיונות ופתרונות קלים ומהירים. זבנג וגמרנו. מרבד קסמים. המזל הוא רק שהציבור יותר חכם מהפייק. נפגש בבחירות הבאות.