בין מאות המשפחות שליוו את בניהן אל שערי חטיבת גולני, בלטה משפחת רובין.
עבור משפחת רובין, יום הגיוס היה הרבה יותר מתחילתו של שירות צבאי - הוא היה המשך ישיר למורשתו של סמל עמיחי רובין ז"ל, שנפל בקרבות הגבורה בשבעה באוקטובר כשהוא לוחם בשורות גולני.
האב, ישי רובין, עמד לצד בנו המתגייס כשהוא נושא עמו את הזיכרון, אך גם את תחושת השליחות.
"אני גם הייתי גולנצ'יק, וכמה אחים שלו היו גולנצ'יקים", פתח ישי את דבריו ושיתף כי בנו "ממשיך דרך חשובה. הוא עושה את המעשה הנכון. יש לו הרבה עוצמות והרבה כוחות, והוא ייתן אותן לעם ישראל".
בהמשך שיתף: "אחיו הגדול ממנו נהרג בשבעה באוקטובר בגולני. הוא ממשיך את דרכו. ואנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא ישמור עליו ועל כל החיילים".
כשנשאל כיצד משפחה שכבר שילמה את המחיר הכבד ביותר מסוגלת לשלוח בן נוסף לשירות קרבי, השיב רובין בפשטות, אך במילים שמבטאות עולם שלם של אמונה: "עמיחי, בשבעה באוקטובר, נלחם. הוא היה פצוע קשה ונלחם והמשיך למרות שהיה פצוע. והאחים שלו ממשיכים אותו דבר. גם האח שמתגייס עכשיו לגולני ממשיך אחריו. גם כשכואב - ממשיכים. גם כשפצועים קשה - ממשיכים. זאת הדרך".
בסיום השיחה הודה כי לצד הגאווה הגדולה, מלווה את המשפחה גם דאגה טבעית: "בהחלט. גם גאווה וגם הרבה דאגה".