בשיח הציבורי על גיוס חרדים עוסקים בדרך כלל בשאלה כיצד לשכנע צעירים חרדים להתגייס לצה"ל. עו"ד יעקב מיוחס סבור שהשאלה החשובה באמת מתחילה דווקא אחרי שהצעיר כבר לובש מדים.
מיוחס, ממובילי ארגון "חרדים לצבא - שומרים על הזהות", המלווה חיילים חרדים בשירותם, מספר כי רבים מהם חשים שהם אינם חלק טבעי מהמערכת.
"החייל החרדי מרגיש אורח בצבא", הוא אומר. "זו התחושה שחוזרת אצל חיילים רבים. הם מתגייסים מתוך רצון לשרת את המדינה, אבל לא פעם מרגישים שהם צריכים להסתדר לבד ולא לבקש את מה שמגיע להם".
לדבריו, התחושה הזו אינה נובעת רק מהבדלים תרבותיים, אלא גם מהיעדר מעטפת מתאימה. "כל עוד חייל חרדי מרגיש שהוא אורח, יהיה קשה מאוד להביא לגיוס משמעותי של צעירים חרדים נוספים".
כדי להמחיש את המציאות הוא מספר על מקרה של חייל ששירת בבסיס גדול במרכז הארץ.
"במשך שנה וחצי הוא הביא כריכים מהבית, כי בבסיס לא היה אוכל שהתאים לדרישות הכשרות שלו. הוא לא רצה להתלונן, כי הרגיש לא נעים. הייתה לו תחושה שהוא אורח, ולכן העדיף להסתדר לבד".
לדבריו, זוהי רק דוגמה אחת לשורה של קשיים שחווים חיילים חרדים במהלך שירותם. בארגון מבקשים לשנות את המציאות באמצעות ליווי אישי והעלאת המודעות לזכויותיהם של החיילים. "לחייל חרדי מגיעות בדיוק אותן זכויות שמגיעות לכל חייל אחר. הבעיה היא שלא פעם הוא בוחר שלא להתלונן ולא להתעמת, ובכך מוותר על זכויות שמגיעות לו".
מיוחס מזכיר גם את המקרה שבו יחידה שיועדה לחיילים חרדים פורקה, וחייליה שובצו ביחידות אחרות. "יש חיילים שמוצאים את עצמם פתאום ביחידות שאין בהן הסדרה שמתאימה לאורח החיים החרדי, כולל שירות משותף עם נשים. במקרים כאלה הרבה יותר קל לאזרח להתריע מאשר לחייל שנמצא בתוך המערכת וכפוף לנהלים הצבאיים".
את ניסיונו האישי הוא מביא מתקופת שירותו באחד המחזורים הראשונים של גדוד "נצח יהודה". "גם אנחנו הרגשנו אורחים. הצבא עוד לא ידע איך 'לאכול' את הגדוד ואת הצרכים הייחודיים שלו. מצד אחד המערכת למדה תוך כדי תנועה, ומצד שני החיילים עצמם הגיעו בלי להכיר את המערכת הצבאית, אפילו לא את ההתנהלות מול קצינת ת"ש".
לדבריו, יש פער משמעותי בין המסגרות הייעודיות שהוקמו לחרדים לבין היחידות העורפיות. "בחטיבת חשמונאים יש הבנה טובה יותר לצרכים של החייל החרדי, אבל יש עוד הרבה יחידות שאליהן מגיעים חיילים חרדים, ושם הם חווים תופעות שהם לא אמורים לחוות".
עם זאת, מיוחס מתנגד להקמת "מסלולים נפרדים" בלבד. לשיטתו, דווקא ההפרדה מעמיקה את תחושת הזרות.
"אין מקום להסללה של חיילים חרדים ליחידות מסוימות בלבד. בדיוק כפי שהצבא פועל כדי לפתוח את כלל היחידות בפני חיילות, כך צריך לאפשר גם לחייל חרדי להשתלב בכל יחידה. למה שחייל חרדי לא ירגיש בנוח להיות משובץ בגלי צה"ל?".
לדבריו, לצד פתיחת כלל היחידות, יש מקום גם להקים מסגרות נוספות המותאמות לציבור החרדי, ובהן גדוד תומכי לחימה חרדי.
נושא נוסף שמעורר, לדבריו, קושי אצל מתגייסים חרדים הוא התכנים הערכיים שמועברים במהלך השירות. "כאשר אני נכנס לצבא מכוח חוק, אי אפשר באותו זמן להטיף לי דברים שלא קשורים לביטחון. הניסיון להפוך את הצבא לכור היתוך אינו תפקידו של הצבא".
מיוחס חולק גם על הטענה שלפיה החינוך הציוני הוא שמעניק ללוחם את משמעות השירות. "אני לא חושב שצריך לכפות תפיסת עולם כדי שחייל יבצע את משימתו בצורה הטובה ביותר. תפקידו של הצבא הוא להגן על מדינת ישראל, ולא לחנך את המתגייסים לאידיאולוגיה מסוימת".
לדבריו, אם המדינה מבקשת לראות יותר חרדים מתגייסים, עליה להבטיח שכל צעיר חרדי שייכנס בשערי הבקו"ם ירגיש שהוא חלק בלתי נפרד מצה"ל. "החייל החרדי לא צריך להרגיש אורח. הוא צריך להרגיש בעל הבית - בדיוק כמו כל חייל אחר שמשרת את מדינת ישראל".