מאות בני משפחה, חברים ותושבי אילת ליוו הערב (שלישי) את אלדר דיין בדרכו האחרונה בבית העלמין בעיר.
לאחר שבועיים של חיפושים, שהסתיימו בטרגדיה קשה, הפך מסע הלוויה לרגע של פרידה כואבת, שבו ביקשו בני משפחתו להנציח את דמותו כפי שהכירו - צעיר אהוב, מלא שמחת חיים, ולא כפי שלדבריהם הוצג בציבור.
אלדר גדל באילת, שם גם התאספו קרוביו, חבריו ומכריו לחלוק לו כבוד אחרון. הוא הותיר אחריו הורים, אחות, שני אחים, סבים, סבתות ומשפחה גדולה, שהתכנסה כשהכאב וההלם עדיין מלווים כל מילה.
דודתו, הגר, ספדה לו בדמעות. "אלדרי שלי, איך יכול להיות שאני קוראת לך ואתה לא עונה לי? שבועיים העולם שלנו נעצר. חיפשנו אותך בכל מקום, היינו כל כך קרובים וקיווינו שהרגע שבו נמצא אותך בחיים עוד יגיע".
בדבריה ביקשה להפריך את הדימוי שנוצר, לדבריה, סביב אחיינה. "לא היית עבריין ולא פושע. היית הילד האהוב שלנו. ילד יפה תואר, עם עיניים טובות ותמימות, שמחת חיים ואהבה גדולה לים ולאנשים. יש בנו כאב עצום, אבל גם כעס - על האכזריות שבה נלקחו ממך החיים, על כך שלא ניתנה לך ההזדמנות להשמיע את קולך ולנקות את שמך, ועל העוול שנגרם לך. אותך נזכור תמיד כפי שהיית באמת".
גם בת דודתו, אפרת, התקשתה לעצור את הדמעות. "קשה להיפרד ממך במילים. לא היית עבריין ולא היית פושע, למרות שכך ניסו לצייר אותך. היית הילד האהוב שלנו, עם החיוך המתגלגל שאי אפשר לשכוח. הלוואי שהיה אפשר להחזיר את הזמן לימים שבהם היינו כולנו יחד אצל סבא וסבתא. נשארנו עם כאב גדול ועם כעס על הדרך שבה נגדעו חייך ועל כל החלומות שלא תזכה להגשים".
בני המשפחה סיימו את מסע הפרידה כשהם מבקשים כי זכרו של אלדר יישמר כפי שהכירו אותו - בן אהוב, מוקף משפחה וחברים, שחייו נגדעו בטרם עת והותיר אחריו חלל עמוק בלב יקיריו.