בית הדין העליון של הליכוד אישר ברוב דעות את שריונו של השר חיים כץ ברשימת המפלגה, ובפה אחד את שריונם של שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער. בכך הוסר צו הביניים שעיכב את ההצבעה בעניינו של חיים כץ.
העתירה הוגשה על ידי "נאמני ארץ ישראל" בליכוד, עו"ד אביעד ויסולי ועו"ד אריה טויטו, נגד יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ושורת גורמים ומוסדות במפלגה. העותרים טענו בין היתר כי השריונים יוצרים ניגוד עניינים וכי התקנון אינו מאפשר לשריין מועמד שכבר נרשם להתמודד בפריימריז.
ביחס לישראל כ"ץ קבע בית הדין כי שריונו נשען על החלטה קודמת של מותב בן חמישה חברים, שאישר את המהלך מטעמים חריגים הנוגעים לצורכי הביטחון ולטובת התנועה. בית הדין הבהיר כי ההחלטה עומדת בתוקפה כל עוד לא שונתה בדרך שנקבעה לכך.
באשר לגדעון סער נקבע כי שריונו נובע מהסכם ההתמודדות המשותפת בין הליכוד לבין הימין הממלכתי. לאחר שהיועץ המשפטי של הליכוד הבהיר כי השיבוץ ייעשה במסגרת מכסת השריונים שכבר אושרה ליו"ר התנועה, חזרו העותרים מטענותיהם נגד המהלך.
המחלוקת המרכזית בבית הדין עסקה בחיים כץ. עו"ד יצחק בם סבר כי יש להמתין עד לאחר הפריימריז לפני שניתן יהיה לשריינו, משום שלשיטתו סעיף 16 לתקנון מאפשר "להקפיץ" מועמד שכבר נבחר ברשימה הארצית רק לאחר הבחירות המקדימות.
בם כתב כי "שריון של מועמד המתמודד בבחירות המקדימות שעות ספורות לאחר סגירת רישום המועמדים מהווה התערבות של היו"ר בהליך של הבחירות המקדימות". לדבריו, "יש תחילה ליתן לבוחר לומר את דברו ולאחר מכן להביא את החלטת יו"ר התנועה לאישור המזכירות".
מנגד, עו"ד רפי בוקר קבע כי סעיף 16 מעניק ליו"ר הליכוד סמכות לשריין מועמד גם לפני הפריימריז, ואינו מבחין בין מועמד חיצוני לבין שר או חבר כנסת שכבר נרשם להתמודד. לשיטתו, מנגנון ה"הצרחה" לאחר הפריימריז הוא מסלול נוסף ואינו מגביל את הסמכות הכללית לשריין מועמדים.
בוקר כתב, "אין בהוראה זו סייג שלפיו המועמד חייב להיות אדם חדש, מי שאינו חבר כנסת, מי שאינו שר, או מי שלא נרשם לפריימריז". עוד קבע, "עצם היותו יו"ר המרכז או יו"ר ועדת החוקה אינו יוצר פסלות אוטומטית, ובהיעדר תשתית עובדתית לניגוד עניינים קונקרטי אין עילה להתערבות".
נשיא בית הדין, עו"ד מיכאל קליינר, הצטרף לעמדתו של בוקר ובכך נוצר רוב לאישור שריונו של חיים כץ. קליינר קבע כי תכלית סעיף 16 היא לאפשר ליו"ר המפלגה לעצב את הרשימה לקראת מערכת הבחירות, והוסיף כי שיבוץ של "שר מצליח וחבר כנסת בעל ניסיון שהוכיח נאמנותו למפלגה" עדיף לשיטתו על מועמד שמגיע מחוץ למפלגה.
בית הדין דחה גם את הטענות לניגוד עניינים. בפסק הדין נכתב כי אין מקום לבסס קביעות על "שמועות וברווזים עיתונאיים", וכי הטענה שלפיה שריונו של חיים כץ ניתן כתמורה פוליטית לא הוכחה.
לצד אישור השריונים, כל חברי ההרכב מתחו ביקורת על אופן ניהול ההליך. הם קבעו כי בעתיד ראוי שהצעות לשריונים יועברו לחברי מזכירות הליכוד לפחות 48 שעות לפני תחילת ההצבעה, כדי לאפשר להם לעיין, לשקול ולהחליט באופן מסודר.
בסיכום פסק הדין נכתב, "אנו מאשרים פה אחד את שיריונם של ישראל כ"ץ וגדעון סער ואת נהלי אישור המזכירות מעתה והלאה וברוב דעות את שיריונו של חיים כץ".