סערה שהתעוררה בעקבות טענות של בן משפחתו של לוחם שנפצע קשה בלבנון והובהל לבית החולים רמב"ם, הציבה בימים האחרונים את צוותי בית החולים במוקד השיח הציבורי.
ברמב"ם דוחים את הטענות ומדגישים: הלוחם קיבל טיפול מסור ומקצועי, מצבו השתפר והוא כבר עבר לשיקום.
פרופ' ירון בר-לביא, מנהל טיפול נמרץ לב ברמב"ם ומי שניהל במשך 23 שנים את הטיפול הנמרץ הכללי בבית החולים, התייחס בריאיון לכאן רשת ב' להשתלשלות האירועים ולסערה שנוצרה בעקבותיהם.
האירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת, כאשר ביחידה לטיפול נמרץ שהו 18 חולים ופצועים קשים. באותן דקות נדרש הצוות להתמודד במקביל עם מספר מקרים רפואיים מורכבים, ולכן בני המשפחות התבקשו להמתין מחוץ ליחידה עד שניתן יהיה לאפשר את כניסתם.
בן משפחתו של הלוחם ביקש להיכנס, ולאחר שנדרש להמתין נכנס ליחידה ומצא את אחיו ללא איש צוות לצדו באותן דקות. הלוחם, שהגיע לבית החולים במצב קשה, כבר רשם בשלב זה שיפור משמעותי, נגמל מהנשמה והיה במצב יציב.
בהמשך עלו טענות על כך שהלוחם ביקש לשתות ולא קיבל מים באופן מיידי וכן על כאבים שחש במהלך שינוי תנוחה. בבית החולים הסבירו כי שינוי תנוחה הוא חלק שגרתי והכרחי בטיפול בפצועים קשים ועלול להיות כרוך בכאב.
ברמב"ם דוחים את הניסיון להסיק מהאירוע על איכות הטיפול שקיבל הלוחם או על היחס לפצועי צה"ל בבית החולים. "הטיפול שלנו, של כל אנשי הצוות בפצועים, נעשה בחרדת קודש ונעשה ברגישות המתאימה ובשיחות עם המשפחות", אמר בר-לביא.
לדבריו, לאורך השנים טיפלו צוותי רמב"ם במספר רב של פצועי צה"ל, במלחמות ובאירועי חירום, כאשר הצוותים הרפואיים פועלים מתוך מחויבות מלאה לפצועים ולבני משפחותיהם.
גם במקרה הנוכחי הודגש כי הלוחם הגיע במצב קשה, טופל ביחידה, מצבו השתפר משמעותית ובהמשך הוא שוחרר מבית החולים והועבר לשיקום.
חלק מרכזי מהפרסום של בן המשפחה עסק בכך ששמע אנשי צוות משוחחים ביניהם בערבית. הטענה הזו עוררה דיון ציבורי רחב סביב עבודתם של צוותים יהודים וערבים בבתי החולים, בפרט בתקופה הרגישה שלאחר 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה.
ברמב"ם מבקשים להבהיר כי אנשי הצוות היהודים והערבים עובדים יחד לאורך שנים, וכי מוצאו של רופא, אח או איש צוות אחר אינו מהווה שיקול בקביעת זהות המטפלים.
"מותר לאנשים שמדברים ערבית לדבר ביניהם ערבית, גם בזמן העבודה. אין בזה שום בעיה", אמר בר-לביא, והבהיר כי השיח עם המטופל עצמו מתנהל בעברית. לדבריו, אנשי צוות ערבים ממלאים שורה של תפקידים מרכזיים ובכירים בבית החולים ופועלים לצד עמיתיהם היהודים בשגרה ובחירום - ממלחמת לבנון השנייה, דרך תקופת הקורונה ועד המלחמה הנוכחית.
מאחורי הסערה הנקודתית נמצא סיפור רחב יותר שמלווה את רמב"ם במשך שנים: צוותים יהודים וערבים שעובדים זה לצד זה, גם בתקופות שבהן המתיחות מחוץ לבית החולים מגיעה לשיא. "ברמב"ם על כל אנשי הצוות, היהודים והערבים שעובדים ביחד אנחנו אחים, אנחנו מטפלים בחולים ביחד ואנחנו נמצאים בתוך החפירות האלה ביחד כל הזמן", אמר בר-לביא.
לדבריו, גם אנשי הצוות הערבים חוו את אירועי 7 באוקטובר ואת המלחמה שבאה בעקבותיהם. בצפון הם עצמם ובני משפחותיהם חשופים לירי, ובכל זאת ממשיכים להגיע למשמרות ולטפל בחולים ובפצועים.
"הם חיים איתנו והם חלק מאיתנו", אמר. "הם באים תחת אש לטפל ועובדים איתנו". ברמב"ם נערך תחקור של האירוע, אך בבית החולים מדגישים כי אין בו כדי להטיל ספק בטיפול הרפואי שניתן ללוחם. לדברי בר-לביא, בני משפחתו של הפצוע הבהירו בהמשך כי אין להם טענות כלפי הטיפול הרפואי ואף הודו לצוות. גם בני משפחות של מטופלים אחרים הביעו תמיכה באנשי היחידה בעקבות הסערה.
הלוחם עצמו כבר אינו מאושפז ברמב"ם. לאחר השיפור במצבו הוא עבר לשיקום. מבחינת צוותי בית החולים, המסר בעקבות הפרשה הוא חד: גם בתוך תקופה טעונה וכואבת, הטיפול הרפואי אינו מבחין בין יהודי לערבי - לא בצד המטפל ולא בצד המטופל. אנשי הצוות ממשיכים לעבוד יחד, תחת אש ובשגרה, כשהמשימה המשותפת היא אחת: להעניק לכל חולה ופצוע את הטיפול הטוב ביותר.