המאבק באנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית עולה מדרגה ומעביר את המוקד מהפגנות המחאה בקמפוסים אל תוך אולמות ההרצאות.
תוכנית חדשה של הליגה נגד השמצה נועדה לספק למוסדות האקדמיים כלים להתמודדות עם שנאת יהודים וישראלים, אשר הולכת ומעמיקה שורשים בתוך חומרי הלימוד, הדיונים הכיתתיים וארגוני הסגל.
המהלך כולל זוג דוחות מקיפים, המלצות לדרגי הנהלת המכללות, וכן את השקת מנגנון הדיווח הדיסקרטי - פלטפורמה המאפשרת ללומדים, למרצים ולעובדים לדווח על גילויי שטנה ולקבל תמיכה מבלי להיחשף.
ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה, אמר כי "אנטישמיות לא מופיעה רק בקריאות מחאה של סטודנטים או במחנה מחאה; היא יכולה להופיע בסילבוס, בהרצאה, בהערה שנראית תמימה לכאורה, או ברשת מתואמת של פרופסורים הפועלים נגד עצם קיומה של ישראל.
מכיוון שהכיתות ומרחבי ההתארגנות של חברי הסגל כמעט ואינם גלויים למי שנמצא מחוץ למוסד, הבעיה הזו הורשתה להתפשט ללא הביקורת שהיא ראויה לה. אוניברסיטאות אינן יכולות לטעון שהן מתמודדות ברצינות עם אנטישמיות אם הן מתעלמות ממה שמתרחש מאחורי דלת הכיתה ובתוך מוסדות הממשל האקדמי".
שירה גודמן, סגנית נשיא הליגה נגד השמצה לענייני ציבור ויוזמות מיוחדות, הסבירה את הנחיצות בערוץ הדיווח החדש: "יותר מדי מקרי אנטישמיות בכיתה אינם מגיעים כלל לידיעת הגורמים הרלוונטיים, לא משום שהם אינם חשובים, אלא משום שהדרך לדווח עליהם הייתה לעיתים קרובות לא ברורה או בלתי נגישה. מנגנון הדיווח של הליגה נגד השמצה בכיתות הקמפוס מסייע לשנות זאת באמצעות הקלה על העלאת חששות ועל זיהוי דפוסים. לכל סטודנט, חבר סגל ועובד מגיע קמפוס שבו מתמודדים עם אנטישמיות, שבו לקיחת אחריות היא הסטנדרט ושבו איש אינו נאלץ להתמודד לבדו עם חוויות כאלה".
אורן סגל, סגן נשיא בכיר בליגה נגד השמצה למודיעין ולמאבק בקיצוניות, ציין כי "הסביבה העוינת בקמפוסים כלפי סטודנטים יהודים וציונים אינה מקרית, אלא תוצאה של רשתות מאורגנות וממומנות היטב הפועלות לשנות את המוסדות האקדמיים מבפנים. כאשר חברי סגל משתמשים במעמדם כדי להגן על פעילים מפני אחריות למעשיהם, מדובר בכשל בהגנה שווה על כלל הסטודנטים מפני שנאה והטרדה."
על פי נתוני הליגה, נרשמו 1,694 תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב במהלך שנת 2024, לצד 583 תקריות בשנת 2025. אף שמספר ההפגנות הסוערות שזכו לסיקור תקשורתי נרחב ירד, הדו"ח מראה כי המנגנונים הפנימיים ממשיכים לשמר סביבה לימודית עוינת.