חדירת הבינה המלאכותית למערכת החינוך משנה את הדרך שבה מורים בישראל בוחנים ומעריכים את תלמידיהם. מחקר חדש מגלה כי מורים רבים מעדיפים להחזיר את ההערכה אל תוך הכיתה, באמצעות מבחנים בכתב, עבודה פרונטלית והצגות בעל פה, במקום להסתמך על עבודות ופרויקטים המבוצעים בבית.
המחקר, שפורסם בכתב העת "Teaching and Teacher Education", נערך על ידי ד"ר מיטל אמזלג ופרופ' גילה קורץ מהפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, יחד עם עמרי הדר ופרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר התבסס על ראיונות חצי-מובנים עם 24 מורים בחטיבות ביניים בישראל.
מהנתונים עולה כי 21 מתוך 24 המורים שהשתתפו במחקר תיארו מצבים שבהם לדעתם יש צורך להגביל ואף למנוע לחלוטין שימוש של תלמידים בכלי GenAI. עמדה זו עלתה גם בקרב מורים שמשלבים בעצמם כלי בינה מלאכותית בשגרת ההוראה.
כאשר המורים חוששים שהשימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע במטרת המשימה, הם מעדיפים להעביר אותה לכיתה ולבקש מהתלמידים להציג בעצמם את הידע והמיומנויות שרכשו.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הקושי לדעת מי ביצע בפועל מטלה שהוגשה מהבית. המורים מבקשים לוודא שהציון שניתן לתלמיד משקף את הידע והלמידה שלו, ולא את יכולתו להיעזר בכלי בינה מלאכותית.
החוקרים הגדירו את התופעה כ"פדגוגיה של חסימה" - גישה שבה המורה נדרש להכריע בכל משימה האם הטכנולוגיה מקדמת את תהליך הלמידה, או דווקא מאפשרת לתלמיד לעקוף את המיומנות שאותה הוא אמור לתרגל.
כך למשל, מורה לספרות שמשלבת כלי GenAI בחלק מתהליכי הלמידה סיפרה כי היא שוקלת להחליף חלק מהפרויקטים הביתיים בבחינות שייערכו בכיתה. בדרך זו, לדבריה, התלמידים יידרשו להפגין בעצמם את הידע וההבנה שלהם.
מורה לאנגלית שהשתתפה במחקר עשתה שימוש נרחב אף יותר בטכנולוגיה. בין היתר, היא אפשרה לתלמידיה לתרגל אנגלית מדוברת באמצעות המצב הקולי של ChatGPT ויצרה צ'אטבוטים שמספקים משוב המותאם לרמת הכתיבה של כל תלמיד.
עם זאת, כאשר מטרת המשימה הייתה לתרגל כתיבה עצמאית, היא בחרה להגביל את השימוש בבינה מלאכותית. בתחילת השנה היא אף ביקשה מכל תלמיד לכתוב טקסט ללא סיוע, כדי לקבוע את רמת הבסיס שלו ולאפשר השוואה לעבודות שיוגשו בהמשך.
המחקר מעלה כי ההסתייגות משימוש ב-AI אינה נובעת בהכרח מחוסר היכרות עם הטכנולוגיה. אחת המשתתפות, מורה למתמטיקה בעלת תואר שני במדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית, סברה כי שימוש תלמידים ב-GenAI עלול לפגוע בהתפתחות החשיבה המתמטית שלהם. לתפיסתה, המאמץ שהתלמיד משקיע בדרך לפתרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה.
לצד הניסיון להציב גבולות ברורים, המחקר מצביע גם על חוסר ודאות בקרב צוותי ההוראה. 15 מתוך 24 המורים העלו דילמות בנוגע להתאמת ההוראה לעידן הבינה המלאכותית, 17 ציינו כי הם חשים שהאחריות לקבלת ההחלטות מוטלת במידה רבה על כתפיהם, ו-11 תיארו תחושה שהם מתמודדים עם השינוי במידה רבה לבדם.
לדברי החוקרים, הכשרת מורים לעידן ה-AI אינה יכולה להסתכם בהיכרות עם כלים טכנולוגיים חדשים. לדבריהם, יש להעניק למורים גם כלים שיסייעו להם להחליט מתי הבינה המלאכותית תורמת ללמידה ומתי היא למעשה מחליפה את המיומנות שהמשימה נועדה לפתח.