כשאנחנו קוראות בפרשת השבוע את הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", הראש שלנו הולך מיד אל מערכת המשפט, אל בתי הדין, אל הסדר ואל החוק.
אבל אם נתבונן לרגע פנימה, נגלה שהפסוק הזה יכול לדבר גם על מה שמתרחש בתוכנו - בתוך השערים הפרטיים של הנפש והמחשבה שלנו.
לכל אחת מאיתנו יש "שופט פנימי". זהו הקול שמלווה אותנו לאורך היום, מפרש את האירועים, מבקר, משווה אותנו לאחרות ולעיתים גם קובע כיצד נראה את עצמנו.
לפעמים השופט הזה עוזר לנו לדייק, להשתפר ולצמוח. אבל פעמים רבות הוא פשוט מחמיר מדי. הוא מזכיר לנו שוב ושוב את הציפיות שלא מימשנו, מעצים כל טעות קטנה ומתעלם באלגנטיות משלל ההצלחות, המאמצים והצעדים הטובים שאנחנו עושות מדי יום.
בעולם ה-NLP אנחנו מבינות שהאופן שבו אנחנו מפרשות את המציאות, ובעיקר הדרך שבה אנחנו מדברות אל עצמנו, משפיעים על האופן שבו נרגיש, על מידת האמון שלנו בעצמנו ועל הצעדים שנבחר לעשות בחיינו.
כשהשופט הפנימי עסוק בעיקר בהלקאה ובשיפוט נוקשה, הכוחות שלנו נחלשים. במקום שהביקורת תניע אותנו קדימה, היא עלולה דווקא לעצור אותנו ולמנוע מאיתנו להוציא לפועל רצונות וחלומות.
אבל הבשורה הטובה היא שאנחנו לא צריכות להשתיק את הקול הזה. אפשר פשוט לשנות את התפקיד שלו: להפוך אותו ממבקר מחמיר למאמן מעצים.
וזה אולי אחד המסרים החשובים גם לקראת חודש אלול וימי הרחמים והסליחות. חשבון נפש אמיתי אינו נועד רק להזכיר לנו היכן טעינו, אלא גם לעזור לנו לזהות לאן אנחנו רוצות להתקדם. המטרה אינה להישאר במקום של אשמה, אלא להשתמש בהתבוננות כדי לתקן, לצמוח ולהתקרב.
אז הנה תרגיל קטן ופשוט לשבוע הקרוב:
בכל פעם שאת תופסת את עצמך אומרת לעצמך משפט ביקורתי או מחליש, עצרי לרגע ושאלי את עצמך: "אם חברה טובה, שאני אוהבת ומעריכה, הייתה מגיעה אליי בדיוק באותו מצב - מה הייתי אומרת לה? האם הייתי עוטפת אותה בחמלה? האם הייתי מזכירה לה גם את הטוב שבה ואת הדרך שכבר עשתה?"
עכשיו נסי לומר את אותן המילים גם לעצמך.
מגיע לך שופט פנימי שיודע לא רק לבקר, אלא גם ללמד עלייך זכות. כזה שרואה את הטוב והאור שבך, ומסייע לך להתקדם ולהפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמך.
הכותבת היא מאמנת NLP, מורה לאנגלית באולפנת הללי