מנהלת המרכז הרפואי רמב"ם, ד"ר מיכל מקל, מגיבה לראשונה לגל ההאשמות שהופנה כלפי המוסד והצוותים הרפואיים, סביב הטיפול בלוחם צה"ל שנפצע קשה במהלך הלחימה בלבנון.
בשיחה עם "ידיעות אחרונות" אמרה מקל כי בדיקה פנימית ומקיפה שבוצעה בבית החולים העלתה שאין כל שחר לטענות שהופצו. היא ציינה כי בעת שחרורו של הפצוע מרמב"ם, הוא ובני משפחתו, הודו לצוות הרפואי על הטיפול המסור.
"התלונה נבדקה באופן יסודי, כולל תחקור של כלל אנשי הצוות שהיו במשמרת", אמרה מקל. "מהבירור עלה שאין אמת בטענות שהועלו".
מקל הבהירה כי מחלקת טיפול נמרץ פועלת בהתאם לסטנדרטים ונהלים מקצועיים קפדניים, הנהוגים בארץ ובעולם - ובמסגרת זו נוכחות בני משפחה מוגבלת לעיתים כדי לאפשר מתן טיפול רפואי למטופלים אחרים ולשמור על פרטיותם.
לדבריה, הדרישה מכלל המשפחות לצאת מהמחלקה באותו אירוע נבעה מהצורך להעניק טיפול דחוף במקום.
בנוסף, התייחסה המנהלת לטענות לפיהן הלוחם הוזז במיטתו בתוקפנות. "לעיתים יש צורך לשנות את תנוחתו של מטופל במצב קשה כדי להעניק לו טיפול. מדובר בהליך רפואי שמתבצע ברגישות רבה, תוך שימוש במשככי כאבים כשנדרש. ייתכן שמטופל יחוש כאב בעת שינוי תנוחה, אך מכאן ועד לטענות על התעללות - המרחק גדול מאוד".
נוכח הטענות שהופצו ברשתות בנוגע לזהותם של אנשי הצוות, ציינה ד"ר מקל כי במחלקה עובדים אנשי צוות מכל גווני הציבור הישראלי. "באותה משמרת היו אנשי צוות מכל המגזרים. אחד האחים מהמגזר הערבי אף משרת במילואים, והכונן היה רופא חובש כיפה. ברמב"ם אנשים נמדדים לפי מקצועיותם ולא לפי מוצאם".
היא ציינה כי ההד הציבורי והסערה שנוצרה פגעו קשות באנשי הצוות, המטפלים במסירות בעשרות פצועי צה"ל מתחילת המלחמה. בעקבות הפרסומים ספג בית החולים שיחות איום, מכתבי שטנה וניסיונות של אזרחים להתפרץ למחלקה בצעקות. בעקבות זאת הוצב מאבטח בפתח המחלקה, ובית החולים העמיד מערך תמיכה נפשית לרשות העובדים.
"יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם צה"ל, והדבר החשוב ביותר מבחינתנו הוא להמשיך להעניק לכל מטופל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, ללא כל קשר לזהותו", סיכמה.