
העיתון הבריטי "הטלגרף" דיווח כי גורמים בארצות הברית חוקרים חשד שלפיו כספים שמקורם ברשת המקושרת לסין הגיעו לגופים המעורבים במחאות פרו-פלסטיניות בבריטניה.
על פי הדיווח, פוליטיקאים אמריקנים החוקרים חשד לתמיכה סינית חשאית בארגון השמאל Code Pink בוחנים במסגרת חקירה בנושא התערבות זרה גם את פעילות הארגון בבריטניה. Code Pink עודד פעילים להשתתף בצעדות פרו-פלסטיניות המוניות וקיים הפגנות מול משרד ההגנה הבריטי ומול משרדיה של חברת נשק בלונדון.
במוקד הבדיקה נמצא איש העסקים נוויל רוי סינגהם, מיליונר אמריקני המתגורר בשנגחאי ונשוי לג'ודי אוונס, ממייסדות Code Pink. ועדה בקונגרס האמריקני טענה כי הארגון נראה כמי ש"מומן והושפע" בידי סינגהם והממשלה הקומוניסטית הסינית. עם זאת, בשלב זה מדובר בטענות ובחשדות הנמצאים בחקירה, ולא בקביעה שהממשלה הסינית מימנה ישירות את ההפגנות.
לפי "הטלגרף", חברה בריטית בעלת קשרים ל-Code Pink קיבלה בשנים 2020 ו-2021 יותר מ-250 אלף דולר מגופים שלפי החשד משתייכים לרשת של סינגהם. בשנת 2024 קיבלה אותה חברה 94,950 דולר נוספים מקרן שלפי הדיווח חשודה אף היא בהשתייכות לרשת, עבור "שירותי ייעוץ".
החשדות סביב סינגהם אינם חדשים. בחודש יולי דווח ב-CBS News כי חבר מושבעים פדרלי בניו יורק מנהל חקירה פלילית בעניינו. לפי הדיווח, החקירה החלה בבדיקת חשדות להפרת חוק רישום הסוכנים הזרים בארה"ב, ובהמשך התרחבה גם לבדיקת סוגיות מס והעברת כספים דרך עמותות שבשליטתו.
גם הסנאטור הרפובליקני טום קוטון פנה בעבר למשרד המשפטים האמריקני בדרישה לחקור את Code Pink. במכתב מנובמבר 2025 טען קוטון כי מאז 2017 קיבל הארגון יותר מ-1.4 מיליון דולר ממקורות הקשורים לסינגהם - סכום שלדבריו היווה כרבע מהמימון הכולל של הארגון בתקופה שנבדקה.
"הטלגרף" מציין כי עמדתו של Code Pink כלפי סין השתנתה לאורך השנים. בעוד שבעבר פרסמו בכירים בארגון ביקורת על דיכוי זכויות אדם בסין, בשנים האחרונות הארגון מזהיר מפני עימות אמריקני עם בייג'ינג ומותח ביקורת חריפה על מדיניות וושינגטון כלפי סין.
סינגהם מצדו הכחיש בעבר כי הוא פועל מטעם סין. לדבריו, הוא אינו חבר במפלגה או פועל עבור ממשלה כלשהי, ועמדותיו נובעות מהשקפותיו האישיות. גם ב-Code Pink דחו בעבר את הטענות בדבר מימון סיני. אחת ממייסדות הארגון, מדיאה בנג'מין, טענה כי הארגון אינו מקבל כסף מהמפלגה הקומוניסטית הסינית.
החקירה מתנהלת על רקע חשש רחב יותר במערב מפני ניסיונות של מדינות זרות לנצל מחלוקות פוליטיות וחברתיות כדי להעמיק שסעים בתוך דמוקרטיות מערביות. לפי "הטלגרף", גורמים בבריטניה קוראים לבחון לעומק כל אפשרות של מימון או השפעה זרה על תנועות מחאה הפועלות במדינה.