השבתת המשק ביום הבחירות עולה למשק הישראלי בין שניים לשלושה מיליארד שקלים, ומעלה שוב את השאלה המתבקשת: מדוע לא לעבור להצבעה דיגיטלית מהבית או באמצעות מחשבים בקלפיות?
פרופ' אור דונקלמן, מומחה לאבטחת מידע מאוניברסיטת חיפה, סבור כי למרות הפיתוי הטכנולוגי, המחיר עלול להיות כבד הרבה יותר.
לדבריו, הבחירות אינן מסתכמות בהטלת פתק בקלפי. מדובר במערכת שלמה הכוללת חקיקה, קביעת זכויות ההצבעה, כללי התעמולה, ספירת הקולות, חלוקת המנדטים והסכמי העודפים. לכן, לדבריו, אי אפשר לבחון את שאלת הדיגיטציה רק דרך שלב ההצבעה עצמו.
דונקלמן מציג שתי אפשרויות עיקריות להצבעה דיגיטלית: הצבעה מהבית והצבעה באמצעות מכונות בקלפיות. לטענתו, הצבעה מהבית מעוררת בעיות חמורות של חופש הבחירה, שכן אין דרך להבטיח שהמצביע אינו נתון ללחצים, איומים או כפייה מצד בני משפחה או גורמים אחרים. בנוסף, קיימת סכנה של הצבעה מרוכזת באמצעות השתלטות על מכשירי טלפון של קבוצות מצביעים.
גם בהיבט הטכנולוגי קיימים קשיים משמעותיים. לדבריו, לא לכל האזרחים יש נגישות או מיומנות להשתמש במערכות דיגיטליות, וריבוי המפלגות בישראל עלול ליצור הטיות באופן הצגת רשימות המועמדים במסך ההצבעה.
מעבר לכך מזהיר דונקלמן מפני איום הסייבר. לדבריו, מערכת בחירות ממוחשבת, הפרוסה בכל רחבי המדינה, תהיה יעד אטרקטיבי במיוחד לגורמים עוינים. הוא מזכיר כי אם מדינות מסוגלות לחדור למערכות מורכבות בעולם, הרי שפגיעה במערכת בחירות עלולה להיות פשוטה יותר. לדבריו, גם בכנסי האקרים ייעודיים בארצות הברית הצליחו מומחים לפרוץ לכל מכונות ההצבעה שהוצגו בפניהם.
לדבריו, האתגר הגדול ביותר אינו רק טכנולוגי אלא ציבורי. מערכת בחירות דמוקרטית נשענת על אמון הציבור בתוצאותיה. אם תוצאות הבחירות יעמדו תחת עננה של חשדות, ערעורים ותיאוריות קונספירציה סביב אמינות המערכת הממוחשבת, עלולה להיפגע הלגיטימציה של ההליך הדמוקרטי כולו.
לכן, למרות החסרונות של שיטת ההצבעה המסורתית והעלות הגבוהה של יום הבחירות, דונקלמן סבור כי המנגנונים הקיימים - קלפיות פיזיות, ספירה כפולה, משקיפים ומעטפות כפולות - מעניקים כיום רמת אמינות גבוהה יותר מזו שניתן להבטיח באמצעות מערכת דיגיטלית. לדבריו, כל עוד לא ניתן להבטיח גם אבטחה מלאה וגם אמון ציבורי רחב, המעבר לבחירות דיגיטליות אינו צפוי להפוך למציאות.