היום ג' אלול הוא יום פטירתו של הרב קוק. אולי הדמות הרבנית המשפיעה ביותר במאה ה-20.
ישיבת ההסדר הר עציון בה למדתי ושירתתי 7 שנים, נודעה בעיקר כמוקד לימוד בשיטת שושלת בריסק וראש הישיבה הרב ליכטנשטיין היה חתנו של הרב סולובייציק ובמידה רבה ממשיך דרכו.
בכל זאת היו בישיבה שיעורים בתורת הרב קוק, כולל מפי הרב עמיטל ראש הישיבה, ושם התחלתי להכיר בגדולתו אך עדיין לא להבין לעומק את הרב קוק.
מי שפתח לי שערי תבונה וגרם לי להתאהב היה ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית חותני פרופ' אבי רביצקי. שיעוריו באוניברסיטה בתורת הרב קוק משכו לא רק סטודנטים רבים לתארים מתקדמים אלא גם רבנים, אנשי ציבור ומנהיגי ציונות דתית, כדוגמת הרב יואל בן נון, נעם ארנון ואחרים שאולי לא הסכימו עם דעותיו הפוליטיות של המרצה אבל באו ללמוד את האמת ממי שאמרה.
כשהתייחס חותני לנושא צנזור כתבי הרב קוק בידי בנו-ממשיכו הרב צבי יהודה, תלמידו הרב הנזיר ואחרים הוא אמר בין היתר כך: היו כאלו שצינזרו את הרב קוק כדי להגן עליו מפני ציבור הקנאים בני זמנו, שלא היו מוכנים לקבל את גדלותו ונועזותו. בעיניהם. והיו כאלו ששינו את דברי הרב קוק כדי "להגן עלינו", שלא נחשף לעמדות מסוימות שנראו להם מורכבות או נועזות מדי עבור אנשים פשוטים. אבחנה חשובה.
אחרי כמה שנים בשיעורי חותני, וכשיצאו לאור שלושת כרכי "שמונה קבצים" עם הגותו המקורית והבלתי מצונזרת של הרב קוק התחלתי להבין, ליהנות וגם לקבל דברים רבים בתורת של הרב קוק.
במשך 15 שנים כמורה וכמנהל בית ספר לימדתי בעיקר את הספר "אורות" אבל גם קטעים נבחרים מספרים נוספים של הרב קוק.
אצטט קטע אחד מתוך רבים האהובים עלי ודווקא מתוך "הש"ס הלבן" - (מהדורת מוסד הרב קוק): "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות. זהו הזמן שאנו מקווים…" (אורות, מאמר המלחמה, קטע ג').
הקטע אהוב עלי במיוחד כי הרב קוק הופך את אילוצי ההיסטוריה של גלות ואובדן ריבונות להחלטה רוחנית של עם ישראל (המכוונת לרצון הקב"ה), שלא לנהל מדינה ולקחת אחריות על גורלנו אם היא דורשת רשעה וברבריות.
להבנתי, הרב קוק מניח שמדינה יהודית חייבת להתנהל לפי אמות מוסריות ערכיות ואם אי אפשר לנהל מדינה אחרת עדיף שלא תהיה מדינה. הוא צפה שהדבר ישתנה בקרוב וגם דרש עשיה אקטיבית לשם כך.
העובדה שלדעת הרב קוק (בהמשך אותו קטע) "אין הדבר כדאי ליעקב לעסוק בממלכה, בעת שהיא צריכה להיות דמים מלאה. בעת שתובעת כשרון של רשעה…" היא עבורי, כמי שעוסק בממלכה, ציווי מוסרי וערכי ראשון במעלה.
לא כל האמצעים כשרים. לא הכל מותר לעשות בשם הפוליטיקה. בשם המדינה. בשם המלכות.
המצפן הערכי והמוסרי חייבים להיות נר לרגלי כל פוליטיקאי ומנהיג. תורת הרב קוק רחבה ומלאת ניגודים ופרשנויות. יכולתי להביא עוד עשרות קטעים שמבטאים גם עמדות אחרות, לעיתים הפוכות. זוהי כמובן הבחירה האישית שלי.
ג' אלול. יום פטירת הרב קוק. יהי זכרו ברוך