מסמכים שנתפסו בידי כוחות צה"ל במהלך הלחימה ברצועת עזה חושפים את עומק שיתוף הפעולה בין חמאס, חיזבאללה ואיראן ואת התוכנית ארוכת השנים להקמת זירת לחימה נוספת נגד ישראל משטח לבנון. הממצאים עולים ממחקר חדש של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, המתבסס על מסמכים פנימיים של ארגון הטרור.
מהמסמכים עולה כי כבר בשנת 2012 קיימו בכירי חמאס פגישות עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ונציגי כוח קודס האיראני, שבמהלכן גובשה תוכנית להקמת כוח צבאי של חמאס בלבנון. התוכנית כללה הקמת חוליות לוחמות, מערך לשיגור רקטות, פיתוח יכולות חדירה לשטח ישראל, וכן הקמת מערכי רכש וייצור של אמצעי לחימה.
המסמכים מלמדים כי עד למבצע "שומר חומות" בשנת 2021 כבר הפכה התשתית למבצעית. באותה תקופה שיגר חמאס רקטות מלבנון לעבר ישראל באישור חיזבאללה, ובביירות הופעל חדר פיקוד משותף שבו פעלו יחד אנשי חמאס, חיזבאללה ונציגים איראניים בתיאום הפעילות.
לאחר המבצע פעל יחיא סינוואר להרחבת הפרויקט באופן משמעותי. במסמכים משנת 2022 מוזכרת שאיפה להקים כוח של כ-2,000 לוחמים, שיועד להשתלב עם כוח רדואן של חיזבאללה ולהוביל חדירות לשטח ישראל במקרה של עימות רחב. אף שהתוכנית לא הושלמה במלואה, במהלך המלחמה שפרצה לאחר מתקפת 7 באוקטובר השתתפה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון בלחימה לצד חיזבאללה, ואף קיבלה אחריות לשורת תקיפות לעבר יישובי הצפון.
עוד עולה מהמחקר כי שורשי שיתוף הפעולה בין חמאס לחיזבאללה נטועים כבר בתחילת שנות ה-90, לאחר גירוש מאות פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי למרג' א-זהור. באותה תקופה התהדקו הקשרים בין הארגונים, לצד חיזוק ההשפעה האיראנית והעמקת האחיזה של חמאס במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון.
במחקר מציינים כי לממצאים יש גם משמעות אסטרטגית לעתיד. אם ממשלת לבנון תפעל לאכיפת פירוק נשקו של חמאס, כפי שנדרש גם ביחס לארגונים חמושים אחרים, הדבר עשוי לפגוע משמעותית ביכולתו של הארגון לפעול מזירת לבנון, לצמצם את אחיזתו במחנות הפליטים ולהחליש את מעמדו הפוליטי והצבאי מול פתח ואש"ף.