יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה היום (ראשון) את הבקשה לעיין מחדש בהחלטתו האוסרת על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למפלגות בזמן אמת מידע על זהות הבוחרים שכבר הצביעו.
ההכרעה עשויה להוות מכה משמעותית למנגנוני המרצת הבוחרים של המפלגות החרדיות, הנשענים בין היתר על נציגים בקלפיות המדווחים מי כבר מימש את זכות ההצבעה.
באמצעות המידע על המצביעים שכבר הגיעו לקלפי יכולות המפלגות לזהות מי מתומכיהן טרם הצביע ולפעול להבאתו לקלפי.
סולברג הבהיר בהחלטתו כי אין מדובר בשינוי של דיני הבחירות זמן קצר לפני הבחירות, אלא בהבהרת הדין הקיים ותחולתו של סעיף מפורש בחוק הגנת הפרטיות. לדבריו, גם בשנים האחרונות העלו יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית ספקות בנוגע לחוקיות הנוהג שבמסגרתו מועבר מידע על זהות המצביעים.
הוא ציין כי בשל הספקות שהועלו בעבר, היה על הסיעות להביא בחשבון מראש גם אפשרות שהעברת המידע תיאסר. בין היתר ציין כי ניתן היה לקדם חקיקה שתסדיר את הסוגיה.
לצד האיסור, סולברג ביקש מסיעות הכנסת ומגורמים נוספים שהשתתפו בהליך להציע פתרונות שיאפשרו למפלגות להמשיך לעודד את הציבור להגיע לקלפיות, מבלי לפגוע בפרטיות הבוחרים.
לאחר שבחן את ההצעות קבע כי ועדת הבחירות עצמה תפרסם ביום הבחירות, לפחות ארבע פעמים במהלך היום, את שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה ברחבי הארץ.
המידע שיפורסם יהיה מצרפי בלבד ויועמד לרשות כל הרשימות באופן שווה. כך יוכלו המפלגות לזהות קלפיות שבהן שיעורי ההצבעה נמוכים ולפעול להמרצת ההצבעה, אך לא יהיה באפשרותן לדעת באמצעות הנתונים אם אדם מסוים כבר הגיע לקלפי.
ההכרעה מהיום מותירה על כנה את ההחלטה שקיבל סולברג לפני כשבוע וחצי. אז קבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם הרשימות והמפלגות אינם רשאים לדווח למפלגותיהם במהלך יום הבחירות על זהות האנשים שהגיעו להצביע.
בהחלטה המקורית נקבע כי לא רק זהות המצביע מוגנת, אלא גם מידע על עצם הצבעתו ונסיבותיה, לרבות שעת ההצבעה וסוג הקלפי. סולברג קבע כי מדובר במידע שהעברתו פוגעת בפרטיות וכי דיני הבחירות אינם מעניקים לנציגי המפלגות סמכות להעביר אותו לצורכי פעילות מפלגתית.