מסמכים ביטחוניים שנחשפו הערב (ראשון) בתחקיר חדשות 13 מציגים את המגעים שהתנהלו בשנת 2021 סביב גיבוש מנגנון חלופי להעברת הכספים הקטאריים לרצועת עזה.
לפי התחקיר, לאחר שממשלת בנט-לפיד עצרה את העברת מזוודות הכסף, קודמה חלופה שהתבססה על רכישת דלקים ממצרים.
המסמכים שנחשפו עוסקים בסוף שנת 2021 ואינם מתארים את מלוא מנגנון העברת הכספים לאורך השנים. לפי התחקיר, הזרמת הכסף הקטארי החלה ב-2018 בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, ונמשכה במתווים שונים גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד ולאחר חזרתו של נתניהו לשלטון בסוף 2022.
עם כניסתו לתפקיד ביולי 2021 הבטיח ראש הממשלה דאז נפתלי בנט להפסיק את משלוחי מזוודות הכסף מקטאר לחמאס. כשלושה חודשים לאחר מכן הופסקה העברת המזומנים בדרך זו, ובמקביל גובש מנגנון חדש להעברת הכספים.
במרכז המגעים עמד השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי, שכונה במסמכי מערכת הביטחון "היהלומן". לפי התחקיר, אל-עמאדי שימש איש קשר שקיים שיחות עם מצרים, חמאס וממשלת ישראל.
ב-17 באוקטובר 2021 עדכן אל-עמאדי את ישראל כי נמצא מנגנון חלופי לתשלום משכורות לבכירי חמאס. על פי המתווה, קטאר תרכוש דלקים ממצרים בסכום של עשרה מיליון דולר, ואלה יועברו ישירות לחברה של חמאס ללא פיקוח, כך שהארגון יוכל להשתמש בהכנסות ממכירתם או בכספים שייחסכו לצורך תשלום משכורות.
במקביל ביקש השליח הקטארי מישראל להגדיל ל-30 אלף בחודש את מספר הפועלים שיורשו להיכנס מרצועת עזה לעבודה בישראל. בהמשך נפגש אל-עמאדי עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, ולאחר מכן נועד גם עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, האלוף רסאן עליאן.
בתחקיר הוצג מסמך המתאר את התובנות במערכת הביטחון בעקבות הפגישה עם סינוואר, "היהלומן מתאר תמונת מצב חיובית ברצועת עזה, מבחינה ביטחונית ואזרחית, וכן מנגנון רכש הדלקים מוסכם על כל הצדדים, כתחליף למענק הפקידים של חמאס". לפי המסמכים, ב-19 באוקטובר, יממה לאחר הפגישה עם סינוואר, אישרה ממשלת ישראל לקדם את מנגנון העברת הכספים באמצעות הדלקים.
במסמך נוסף שצוטט בתחקיר נכתב כי "קיימת שביעות רצון גדולה מהמדיניות האזרחית הנוכחית, והפתרון המסתמן". המסמכים מתארים את השיח שהתנהל באותה תקופה בין ישראל, קטר, מצרים וחמאס סביב המנגנון.