חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ממפלגת הציונות הדתית, התייחסה בריאיון לרגל ג' באלול למשמעות היום עבורה כנציגת ציבור לאורו של הרב קוק.
לדבריה, 91 שנה הן פרק זמן ארוך, אך הציבור עדיין מרגיש חי ומנסה לממש את תורתו של הרב קוק, ובמיוחד את הרעיון של הוצאת התורה מבתי המדרש והפצתה בקרב כלל הציבור.
וולדיגר התייחסה במיוחד למושג האחדות, וטענה כי למרות שהוא נשמע לעיתים כסיסמה שחוקה, מדובר במילה בעלת עומק וקדושה, שאסור להשתמש בה מהשפה ולחוץ. לדבריה, אחדות אמיתית מאפשרת ויכוח נוקב, "עד שיוצא עשן לבן בחדר", אך תוך התמקדות בגוף הוויכוח ולא באדם שמולו.
לטענתה, זו הייתה בדיוק הדרך של הרב קוק, שחי ונשם את התורה מסביב לשעון. וולדיגר ציינה כי לעיתים קרובות משתמשים בדמותו של הרב קוק ככלי ביקורת כלפי מי שנחרץ בדעתו, בלי להבין עד כמה הרב קוק עצמו היה ברור וחד במחלוקותיו, ובהן המחלוקת סביב שמירת שבת.
לדבריה, הרב קוק ידע לשמור על איזון בין נחרצות לאהבה, "לא השתיק דברים", ובה בעת אמר כי כל יהודי הוא יהודי, נקודה. וולדיגר תיארה שילוב זה כקשה למציאה, וטענה כי יש להתאמץ רק כדי להגיע למקצת ממנו.
בהמשך הריאיון ציינה כי בתקופה הנוכחית מורגש ביקוש גובר לתורת הרב קוק בקרב כלל עם ישראל. לדבריה, מדובר בשילוב שאינו סיסמה אלא אורח חיים יומיומי: אפשר, לטענתה, ללכת בדרכו של הרב קוק, להיות מאמין גדול, ובה בעת להקפיד על מצווה קלה כבחמורה, ולהחזיק את כל אלה יחד.
לסיום סיכמה כי מדובר בתורה שהציבור מנסה לא רק לחדש אלא לקיימה על בסיס יומיומי, כעבודה מתמשכת.