על רקע עצירת תקציבי המדינה לעולם הישיבות במסגרת הסנקציות סביב סוגיית גיוס בני הישיבות, הוקם בשנים האחרונות מנגנון מימון חלופי הנשען על תרומות פרטיות של נדבנים ואילי הון מהארץ ומהעולם.
מסמך פנימי של ארגון "קרן עולם התורה", שנחשף בגלי צה"ל על ידי הכתב מרדכי הלפרין, מציג את ממדי הפעילות של הקרן. מהנתונים עולה כי מאז הקמתה ביולי 2024 ועד תחילת שנת 2026 גויסו וחולקו יותר מחצי מיליארד שקל לכ-1,450 מוסדות תורה ברחבי הארץ.
לפי גורמים המעורים בפרטים, מאז תחילת 2026 הועברו באמצעות הקרן סכומים נוספים המוערכים בכ-200 מיליון שקל, כך שסך הכספים שחולקו כבר חוצה את רף 700 מיליון השקלים.
מהמסמך עולה כי התמיכות מחולקות בהתאם לגודל המוסדות ולצרכיהם השוטפים. בראש רשימת מקבלי התמיכה ניצבת ישיבת מיר, שקיבלה קרוב ל-19 מיליון שקל. אחריה נמצאות ישיבת פוניבז' וישיבת עטרת שלמה, שכל אחת מהן קיבלה למעלה מ-13 מיליון שקל.
עוד ברשימת המוסדות המתוקצבים בולטים שיח יצחק, ישיבת חברון ונתיבות חכמה, שקיבלו בין שישה לתשעה מיליון שקלים כל אחד. בעשירייה הראשונה נכללות גם ישיבת שערי תורה, ישיבת תפרח, ישיבת בית מתתיהו וישיבת בית הלל, לצד מאות ישיבות, כוללים ומוסדות תורה נוספים.
הקרן הוקמה במטרה למלא את החלל התקציבי שנוצר לאחר עצירת התמיכות הממשלתיות הישירות לעולם הישיבות. על פי הפרסום בגלי צה"ל, חלק מהכספים המועברים באמצעות המנגנון החדש משמשים גם לתמיכה במוסדות שבהם לומדים תלמידים המוגדרים כמשתמטים או כעריקים משירות ביטחון, ובכך מאפשרים את המשך פעילותם למרות הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליהם.