שישים שנה חלפו מאז "מבצע יהלום", מהמבצעים הנועזים והמשמעותיים ביותר בתולדות המוסד. המבצע, שנודע גם בשם "ציפור כחולה", הסתיים בהבאתו לישראל של מטוס הקרב הסובייטי המתקדם מיג-21, שנחשב באותם ימים לסוד הכמוס ביותר של הגוש המזרחי ולנכס מודיעיני שמדינות המערב היו מוכנות לשלם עבורו הון.
ערב מלחמת ששת הימים, כאשר מדינות ערב החלו להצטייד במטוס החדש, הבינו בישראל כי הכרת יכולותיו היא צורך ביטחוני ראשון במעלה. המידע על ביצועי המטוס, מערכותיו וחולשותיו היה עשוי להכריע את הכף במלחמה הצפויה.
לדברי חוקר המורשת סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, נקודת הפתיחה של המבצע הייתה בפגישה בין מפקד חיל האוויר עזר ויצמן לראש המוסד מאיר עמית בשנת 1965. כאשר עמית שאל את ויצמן כיצד יוכל לסייע לו, השיב האחרון: "תשיג לי מיג-21". עמית הגדיר את המשימה ככמעט בלתי אפשרית, אך הורה לאנשיו לפתוח מחדש ערוץ מודיעיני ישן, שהוביל אל טייס חיל האוויר העיראקי מוניר ראדפה.
ראדפה, טייס נוצרי בחיל האוויר העיראקי, סבל מאפליה בשל מוצאו ומתחושת תסכול עמוקה לאחר שנדרש להשתתף בהפצצות נגד כפרים כורדיים. במוסד זיהו את מצוקתו, יצרו עמו קשר באמצעות סיפור כיסוי מתוחכם והצליחו לקיים עמו סדרת מפגשים חשאיים מחוץ לעיראק.
את הקשר הישיר עם ראדפה ניהל זאב לירון מחיל האוויר, שהציג עצמו כאיש עסקים פולני. בהמשך גילה לראדפה כי הוא פועל מטעם ישראל והציע לו לערוק יחד עם מטוס המיג-21, בתמורה להגנה מלאה עליו ועל בני משפחתו. לאחר חודשים של הכנות, חילוץ בני המשפחה ותכנון קפדני, התקבלה ההחלטה לצאת לדרך.
ב-16 באוגוסט 1966 המריא ראדפה מבסיסו בעיראק, התעלם מהוראות מגדל הפיקוח לחזור על עקבותיו ושינה את תדר הקשר. לאחר טיסה שנמשכה מעט יותר משעה שידר את מילת הקוד המוסכמת, ומטוסי חיל האוויר הישראלי יצאו ללוותו אל בסיס חצור. בשעה שמונה בבוקר נחת המיג-21 בישראל והמבצע הוכתר כהצלחה.
בחיל האוויר החלו מיד ללמוד את המטוס לעומק. טייס הניסוי הראשי דני שפירא בחן את יכולותיו והעביר את הממצאים לטייסי חיל האוויר, ידע שסייע לישראל להיערך טוב יותר למפגש עם מטוסי המיג במלחמת ששת הימים.
המבצע עורר הד עצום בעולם. ראשי קהילות המודיעין במערב הגיעו לישראל כדי לבחון מקרוב את המטוס, וארצות הברית אף קיבלה אותו לתקופה לצורך מחקר. לפי מיטשניק, כאשר המטוס הוחזר לישראל התברר כי האמריקאים השיבו מטוס מיג-21 אחר, לאחר שהשיגו לעצמם את המטוס המקורי.
לצד ההצלחה המבצעית, המבצע גבה מחיר אישי כבד ממוניר ראדפה. יחסיו עם רעייתו, שלא השלימה עם המעבר לישראל, הידרדרו, ובהמשך עברה המשפחה למדינה מערבית אחרת בסיוע הרשויות בישראל.
לדברי מיטשניק, "מבצע יהלום" היה שילוב נדיר של מודיעין, תחבולה, אומץ לב ותעוזה, והוא נחשב עד היום לאחד ממבצעי הריגול המרשימים ביותר שביצעה ישראל - כזה שהשפיע באופן ישיר על עליונותו של חיל האוויר בשנים שלאחר מכן.