עבור אלחנן גלט, מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא, פתיחת שנת הלימודים איננה רק תאריך בלוח השנה. מבחינתו, השאלה אם השנה נפתחת ב־1 בספטמבר או בראש חודש אלול מבטאת תפיסת עולם שלמה.
"אנחנו לא אנשי ספטמבר", הוא אומר בריאיון לערוץ 7. "אנחנו רוצים להיות אנשי אלול. שנת הלימודים במדינת ישראל צריכה להיפתח בראש חודש אלול, כי לוח השנה היהודי הוא זה שצריך לקבוע את קצב החיים שלנו".
לדבריו, למרות שהמהלך אינו פשוט ודורש היערכות מיוחדת מצד מוסדות החינוך וצוותי ההוראה, עשרות מוסדות כבר בחרו להקדים את פתיחת השנה.
"הכול מתחיל ממחויבות ומרצון טוב של צוותי החינוך", הוא מסביר. "המורים משתפים פעולה, חלקם מקבלים ימי חופשה חלופיים בהמשך השנה וחלקם מקבלים תגמול נוסף, אבל מבחינתנו זו הדרך הנכונה לפתוח את השנה ולהיכנס לתקופת אלול מתוך הכנה אמיתית".
אלא שהשינוי בלוח השנה הוא רק אחד האתגרים שמעסיקים את מערכת החינוך. השנה, יותר מתמיד, מרחפת מעל בתי הספר שאלת הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם הלמידה.
גלט סבור שאין מקום לפחד מהמהפכה הטכנולוגית, אלא ללמוד להשתמש בה נכון. "הכול השתנה, ושום דבר לא צריך להשתנות", הוא אומר. "זה נשמע סותר, אבל זה בדיוק העניין. האוגן החינוכי נשאר אותו אוגן - הקשר האישי, השיחה בין מחנך אוהב לתלמיד, הערכים והחינוך. אבל צורת הלמידה השתנתה לחלוטין".
לדבריו, תלמידי הדור החדש מסוגלים ללמוד באופן עצמאי הרבה יותר מבעבר, ולכן גם מערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה למציאות החדשה.
"התלמיד יכול לבחור יותר, ללמוד בקצב שלו ולהעמיק במה שמסקרן אותו. הבינה המלאכותית אינה נגדנו - היא מאפשרת להגיע מהר יותר לידע, ומשם להמריא למקומות של חשיבה, יצירתיות והעמקה".
במציאות כזאת, הוא מדגיש, גם תפקידו של המורה משתנה. "המורה כבר לא נמצא במקום של העברת מידע בלבד. התפקיד שלו הוא לכוון, להגדיר גבולות, ללמד איך חוקרים, איך משווים מקורות ואיך מוסיפים את התרומה האישית. זה האתגר הגדול של המחנך בעידן החדש".
גם שיעורי הבית, לדבריו, אינם יכולים להישאר כפי שהיו בעבר. "אי אפשר לתת משימה שכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לשאול את ג'מיני או כל מערכת אחרת. המורה צריך לבנות משימות שמפתחות חשיבה, חקר ויצירה, ולא רק איסוף מידע".
לדבריו, המהפכה אינה מוגבלת ללימודי החול בלבד. גם עולם לימודי הקודש עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי.
גלט מספר כי יותר ויותר תלמידים בוחרים ללמוד תורה גם מחוץ לשעות הלימודים, באמצעות אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות, מתוך רצון אישי ולא רק כחלק ממערכת השעות. "אנחנו נותנים לתלמידים הזדמנות לבחור בקודש גם בזמן הפנוי שלהם. כשבחירה מגיעה מתוך רצון פנימי, ההישגים גדלים והחיבור עמוק יותר".
אחת היוזמות החדשות ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא היא חיבור הדוק יותר בין לימודי הקודש ללימודי החול.
"השנה גם מורי מתמטיקה, פיזיקה, לשון ואנגלית ידברו קודש", הוא מספר. "הכנו חומרי לימוד שמראים לתלמידים כיצד גם המקצועות הכלליים משתלבים בעולם התורה והאמונה. אנחנו רוצים שהתלמיד יבין שאין כאן שני עולמות נפרדים, אלא עולם אחד שלם והרמוני".
בסיום הריאיון ביקש גלט להתייחס גם לדור הצעיר, שעליו נשמעת לא פעם ביקורת. "השלוש השנים האחרונות הוכיחו עד כמה הנוער שלנו גדול", הוא אומר. "מי שראה את ההתנדבות העצומה של בני הנוער בקיץ, את ההתגייסות לחסד, את המוטיבציה לשירות משמעותי ואת הרוח שהם מביאים איתם - מבין שיש כאן דור מיוחד".
לדבריו, המשימה של המבוגרים פשוטה הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. "אנחנו צריכים בעיקר לא להפריע", הוא מסכם. "לתת למורים את הכלים, להתפלל, ולראות נחת מהתלמידים והתלמידות שגדלים להיות שדרת המנהיגות של החברה הישראלית. זה דור של אריות, אבל גם דור של נשמות".