אישה שעברה טיפולי פוריות במחלקת הפוריות באסותא רמת החייל בתל אביב גילתה החודש כי בנה שנולד אינו דומה לאחיו הבכור, כך נחשף בחדשות 12. על פי החשד, התינוק הוא בנו הגנטי של אדם אחר, שאינו אביו של האח הבכור.
מכון פוע"ה התייחס לאירוע והביע צער על שאירע. במכון הדגישו כי הם סומכים על מעבדות הפוריות בארץ ועל עבודת הצוות באסותא, והביעו ביטחון שהאירוע ייבדק היטב בידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
במכון ציינו כי מעבדות הפוריות בארץ עושות, לדבריהם, עבודה מקצועית ואישית וכי מתקיים עמן שיתוף פעולה מלא. עוד נמסר כי מרכז רפואי אסותא רמת החייל פועל באמצעות צוות מיומן, מומחה ומקצועי.
לדברי מכון פוע"ה, כדי להפחית את החשש מטעויות נדירות מסוג זה הוא מפעיל פתרון של השגחה הלכתית לאורך תהליך ההפריה. במכון הסבירו כי בשל מורכבות התהליך והחשיבות המיוחסת לזהות הילדים בהפריה חוץ גופית, נדרשת על פי ההלכה השגחה קפדנית שנועדה להפחית אפשרות של טעות אנוש בשלבים השונים.
במכון ציינו כי בעבר נאסר תהליך הפריה חוץ גופית מבחינה הלכתית בידי רבנים ופוסקים, בשל החשש ממצבי ספק בזהות הילד בשלבי ההפריה ובהחזרת העובר. לדבריהם, ההיתר ניתן לאחר שנמצא פתרון ההשגחה ובשיתוף פעולה עם מעבדות הפוריות.
ההשגחה שמפעיל מכון פוע"ה מלווה את בני הזוג בשלבים השונים, ובהם שאיבת הביציות והבאת הזרע, ביצוע ההפריה והתפתחות העובר במשך ימים ספורים במעבדה. היא נמשכת גם בשלב החזרת העובר לגוף האישה ובהקפאת עוברים נוספים במיכל הקפאה נפרד.
מכון פוע"ה מסר כי הוא מפעיל את מערך ההשגחה זה 34 שנה באמצעות צוות מיומן של כ-50 משגיחות מכל רחבי הארץ. המערך משלב גם מערכת נעילות באמצעות מיכל הקפאה מיוחד, שבו מוצב החומר הגנטי של בני הזוג בשלבי הטיפול במעבדות הפוריות ובמרכזים הרפואיים.
הרב גדעון ויצמן, יועץ ופוסק במכון פוע"ה, התייחס להיבטים ההלכתיים וציין שלכאורה קיימות שלוש אפשרויות: החלפת זרע של תורם גוי בזרע של תורם גוי, החלפתו בזרע של תורם יהודי, או החלפת זרע תורם בזרע של מטופל. לדבריו, במקרה הראשון אין משמעות הלכתית, במקרה השני עשויות להתעורר שאלות הלכתיות הנוגעות לייחוס, ובמקרה השלישי עשויה להתעורר גם השאלה מי יגדל את הילד.
בהתייחס למעמדו של ילד שנולד מטיפולי פוריות או מתרומת זרע, נמסר כי לדעת רוב הפוסקים גם אם בעל הזרע הוא ממזר, הממזרות אינה עוברת בהפריה חוץ גופית והילד יהיה כשר. לצד זאת קיימת דעה חולקת, ולכן לכתחילה מעדיפים תרומת זרע מגוי, בעוד שבדיעבד, כאשר התורם יהודי, בתי הדין מתאמצים להתיר את הילד.
באשר לחיובי האב כלפי הילד, הוצגה העמדה שלפיה ניתן לטעון שבעל הזרע הוא האב וחייב לזון ולטפל בבנו, לצד דעות הסוברות שאין ייחוס בין תורם הזרע לילד, במיוחד כאשר לא רצה להיות אב והזרע נלקח ממנו בעל כורחו. עוד הוסבר כי במקרה של ילד שנולד מיחסי אישות כאשר האב אינו ידוע, אם מסתבר שהאב אינו יהודי הילד כשר, ואם קיים חשש שהאב יהודי יש לבדוק אם היה כשר וראוי לבוא בקהל.