מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה לראשונה החלטה קובעת רף מינימום ומקסימום לסכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואין ברחבי הארץ.
על פי ההחלטה, שהתקבלה בישיבת המועצה ביום ג' באלול תשפ"ו, סכום הכתובה הסטנדרטי לא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל.
המהלך החדש התגבש בעקבות פניות רבות ומקרים שונים שנידונו בבתי הדין הרבניים, שבהם נרשמו סכומי כתובה גבוהים באופן קיצוני ודמיוני, שחתנים מעידים על עצמם שאין להם שום יכולת ריאלית לעמוד בהם.
תופעה זו העסיקה רבות את פוסקי ההלכה לאורך השנים סביב שאלת "גמירות דעת" - האם התחייבות כספית שאין מאחוריה כיסוי אמיתי מחייבת הלכתית, ומהן ההשלכות הקשות שלה בעת גירושין.
את הקמת הוועדה הייעודית לקביעת הרף יזם הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף. הוועדה כללה שורה של אישים תורניים בכירים ודיינים, בהם נשיא מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר, יו"ר ועדת הנישואין הרב יעקב שפירא, ודייני בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן, הרב דוד ברדוגו, הרב ציון לוז והרב אברהם שלוש.
הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר הסביר את הרצון מאחורי המהלך: "נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים בכתובה סכומים דמיוניים, שברור מלכתחילה שאין להם שום כוונה או יכולת לעמוד בהם, ובכך פוגעים בעצם המשמעות ההלכתית של המסמך. יחד עם זאת, לא ניתן להשאיר את הדבר פרוץ לחלוטין ללא כל מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי. הקביעה של רף תחתון ורף עליון נועדה להחזיר את הכתובה למקומה הראוי - מסמך הלכתי בעל משמעות, ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן".