זוג שמגיע לחדר הגישור בדרך כלל כבר החליט. הם באו כדי להתגרש, ומצפים שהפגישה הראשונה תעסוק בדירה, במזונות ובחלוקת הפנסיה. השאלה הראשונה שנשאלת שם היא אחרת: האם אתם בטוחים.
עו"ד ומגשר בן סנדיק, חבר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין, מנהל הליכי גישור גירושין ממשרדו ברמת אביב בתל אביב. "אין כאן תשובה אחת. יש זוגות שהפרידה שינתה להם את החיים לטובה, ולילדים אפילו יותר - כי מתח יומיומי בבית פוגע בילדים לא פחות משני בתים. ויש זוגות שאין באמת סיבה שיתגרשו. גם הם מגיעים אליי לחדר.
"ואגלה לכם סוד: כשאני רואה שיש שם עוד משהו לשמור עליו, אני שמח לעשות כל מה שאפשר כדי שלא יתגרשו. להפנות למטפלת זוגית, לערוך הסכם שלום בית, כל דבר. לאחד בית אחד בישראל זו לא תוצאה פחות טובה בשבילי. היו זוגות שהגיעו למשרד כדי להתגרש והם נשואים עד היום.
"אני לא מטפל זוגי, וההחלטה היא רק שלהם. אבל מולי יושבים שני אנשים, ומאחוריהם ילדים שיחיו עם ההחלטה עשרות שנים. הגישור עצמו קצר וממוקד - את ההחלטה אם להתגרש אני לא דוחף לאף אחד, לשום כיוון."
כלי אחד שמעט זוגות מכירים הוא הסכם שלום בית לחלופין גירושין: בני הזוג נותנים לנישואין הזדמנות נוספת לתקופה מוגדרת, ובמקביל קובעים מראש מה יקרה אם היא לא תצליח - רכוש, הסדרי הורות, לוחות זמנים. זה נשמע כמו סתירה, ולרוב זה ההפך. כשהפחד מ"מה יקרה אם" יורד מהשולחן, יורד גם הלחץ ונוצר מקום אמיתי לנסות.
וכשההחלטה סופית, נפתחות שתי דרכים שונות לחלוטין.
הראשונה מוכרת לכולם. כל צד שוכר עורך דין, וכל עורך דין מייצג צד אחד. מוגשות תביעות, נקבעים דיונים, וכל צעד נענה בצעד נגדי. בני הזוג מפסיקים לדבר ומעבירים מסרים דרך משרדים, ולא פעם דרך הילדים. ההליך נמשך שנה עד שלוש, ובסופו שופט או דיין שאינו מכיר את המשפחה מכריע בשאלות הכי אישיות שיש.
השנייה היא גישור: איש מקצוע אחד וניטרלי מול שני בני הזוג יחד. הוא אינו שופט ואינו מכריע - הוא ממפה את הנושאים שדורשים החלטה ועוזר לשניהם לעצב הסכמה משלהם, שמתורגמת בסוף להסכם גירושין משפטי מלא.
"אצלנו במרבית המקרים הגישור מסתכם בעד חמש פגישות," אומר סנדיק. "הפגישות ברורות ומכוונות מטרה. משתדלים לא לריב על מה שהיה, אלא להסתכל קדימה ולמצוא יחד פתרונות לעתיד מוצלח יותר - גם אם הוא בנפרד."
הפער הכספי הוא מה שהכי קל למדוד, והוא גדול ממה שרוב האנשים מעריכים. במסלול המשפטי כל צד משלם שכר טרחה מלא לעורך דין משלו, לאורך הליך שנמשך שנים, ולכך מתווספות אגרות בית משפט ועלויות מומחים. בגישור יש איש מקצוע אחד, והעלות מתחלקת בין שני בני הזוג. טווחי מחירים, השוואה מפורטת מול הליך משפטי והסבר מה משפיע על המחיר הסופי מרוכזים במדריך כמה עולה גישור גירושין.
וההבדל אינו רק בכסף. בבית המשפט פסק הדין נכתב בידי שופט שאינו מכיר אתכם, על סמך מה ששני עורכי דין הצליחו להציג. בגישור אתם כותבים אותו בעצמכם, בעזרת המגשר ובעריכתו. התוצאה דומה בנושאים שעל הפרק, אבל היא בדרך כלל חכמה יותר - מפני שהיא מותאמת לחיים שאתם מכירים ולא לתיק שנקרא מהנייר.
גם המדינה הגיעה לאותה מסקנה. היום כבר אי אפשר להגיש תביעת גירושין ישר לבית המשפט. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, שנכנס לתוקף ביולי 2016, מחייב לעבור קודם דרך תחנה שנקראת בקשה ליישוב סכסוך.
וכאן מתחיל מה שרוב הזוגות לא רואים מראש. כדי לפתוח את התחנה הזו, מישהו צריך להגיש. יש מגיש, ויש מי שהוגש נגדו. מאותו רגע קיים תיק: בית משפט, תאריכים, מסמכים. שני אנשים שהיו זוג הופכים לשני צדדים בהליך.
ואז מגיעות פגישות מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום - ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, ללא תשלום. ההתייצבות לפגישה הראשונה היא חובה; יחידת הסיוע רשאית לקבוע עד שלוש נוספות, אך אלה תלויות בהסכמת הצדדים. במקביל חלה תקופת המתנה של 45 יום, ו-60 אם הוארכה, שבה אף צד אינו רשאי להגיש תביעה.
החוק כן מותיר פתח לסעדים דחופים - מזונות, או הבטחת קשר של ילד עם הורהו - שאותם אפשר לבקש גם בתקופה הזו.
וסביב תיק פתוח תמיד מתאספים יועצים, שכל אחד מסביר למה אסור לוותר. עצת אחיתופל לרוב אינה באה מרוע לב אלא מדאגה כנה, אבל היא מרחיקה את ההסכמות ומחדדת את הכעס.
והאירוניה היא שבסוף המהו"ת לא מעט זוגות מקבלים בדיוק את ההמלצה ללכת לגישור - כלומר הגיעו לגישור ממילא, אבל עם תיק פתוח ועם חודשים שאבדו. זוג שפונה לגישור יחד, עוד לפני שהוגש דבר, מגיע לאותו מקום בלי תובע, בלי נתבע ובלי מרוץ סמכויות.
וזה מייתר את המסלול כולו. חובת הבקשה ליישוב סכסוך והמהו"ת חלה על מי שפותח בהליך משפטי - על מי שתובע. זוג שכבר יש בידיו הסכם אינו תובע דבר: הוא מגיש בקשה משותפת לאישור ההסכם, וההסכם מקבל תוקף של פסק דין בדיון קצר. בלי בקשה ליישוב סכסוך, בלי מהו"ת, ובלי חודשים של המתנה.
גישור אינו מחליף את בית הדין הרבני ואינו מחליף את הגט. הגט ניתן בבית הדין כמו תמיד, וההסכם מקבל תוקף של פסק דין רק לאחר אישור ערכאה מוסמכת. מה שהגישור עושה הוא לקצר את הדרך לשם.
ובכל זאת, לא הכסף הוא הסיבה.
עו"ד סנדיק אומר "הילדים - זה מה שחשוב. הימנעות מבית המשפט מאפשרת לזוג שנפרד לשמור על יחסים תקינים, ולילדים זו הצלה של ממש. ומי שמקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא."
הורים אינם מפסיקים להיות הורים בגלל גירושין. הם ייפגשו שוב בבר מצווה, בחופה, ובכל שבת שבה הילדים עוברים מבית לבית. הליך משפטי ממושך שורף את היכולת של שני אנשים לדבר, והילדים משלמים על זה שנים.
ויושר מקצועי מחייב לומר גם את הצד השני. גישור אינו מתאים לכל מצב. במקרים של אלימות במשפחה, הסתרת נכסים שיטתית או פערי כוחות קיצוניים, ההגנות של ההליך המשפטי עשויות להיות עדיפות. "מגשר מקצועי אמור לזהות את זה בפגישה הראשונה ולומר את זה בפה מלא," אומר סנדיק, "לא אחרי חמש פגישות ותשלום."
עו"ד ומגשר בן סנדיק, חבר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין, מלווה זוגות בהליכי גישור גירושין, הסכמי שלום בית והסכמי גירושין ממשרדו ברמת אביב, תל אביב. שיחת ההיכרות קצרה וללא התחייבות.
סימוכין: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, והתקנות מכוחו, תשע"ו-2016. אין באמור משום ייעוץ משפטי.
לאתר האינטרנט של עו"ד ומגשר בן סנדיק: https://bensendik.co.il/