מפלגת "עמך ישראל" של עופר וינטר נכנסה לזירה הפוליטית בנקודת זמן רגישה במיוחד, וכשהשעון לקראת סגירת הרשימות כבר מתקתק, בימין מנסים להבין: האם וינטר יצליח להחזיר הביתה מצביעי ימין שמחפשים כתובת חדשה - או שדווקא יוביל לאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה?
עם פרופ' אשר כהן, חוקר הפוליטיקה של הציונות הדתית ומחנה הימין, ניסינו להבין לאן הסיפור הזה הולך. השאלה המרכזית ברורה: האם וינטר יבלום זליגה של מצביעים לעבר מפלגות אופוזיציה דוגמת ליברמן, בנט והנדל, או שמא יתחרה דווקא על הקולות של הציונות הדתית - ובתרחיש מסוים ימצא את עצמו, ואולי גם אותה, מתחת לאחוז החסימה?
לכהן יש תשובה שאינה מספקת כותרת דרמטית, אבל לדבריו היא המדויקת ביותר: "לא יודעים".
לדבריו, יותר מדי משתנים עדיין פתוחים. אחד המרכזיים שבהם יהיה רצף הסקרים שיתפרסמו בסוף השבוע ובשבוע הבא - הסקרים האחרונים לפני סגירת הרשימות. אלה עשויים להיות קריטיים עבור וינטר.
הסיבה פשוטה: מצביעי ימין רבים אינם רוצים להשליך את קולם לפח. מפלגה שמרחפת סביב אחוז החסימה צריכה לשכנע אותם שלא מדובר בהימור. כהן מעריך שגם סקר בודד שיעניק לוינטר ארבעה מנדטים לא בהכרח יספיק. כדי לשכנע מצביעים מהסוג הזה נדרש, לדבריו, צבר של סקרים שיצביע על מגמה ברורה.
גם האפשרות שהמערכת הפוליטית והתקשורתית תנסה להשפיע על התמונה עולה בשיחה. שאלנו את כהן על התיאוריה שלפיה כלי תקשורת המזוהים עם השמאל עשויים להציג סקרים שבהם וינטר עובר את אחוז החסימה, מתוך רצון לעודד אותו להתמודד עד הסוף - בתקווה שביום הבחירות הוא, הציונות הדתית או שתיהן לא יעברו.
"ברור שהקולות משמאל רוצים שהוא ירוץ, כי זה הסיכוי להפיל אותו או מפלגה אחרת (ככל הנראה הציונות הדתית) או את שתיהן מתחת לאחוז החסימה", אומר כהן, אך מסייג מיד: "לא בטוח שזה מה שישפיע. מה שישפיע זה מה שיראו בסקרים. השאלה היא איך הוא יגיע לסגירת הרשימות, עם ודאות או לא. אם הוא עובר במספיק סקרים הוא יוכל להציג זאת בפני הבוחרים".
לדברי כהן, מאגר הקולות הפוטנציאלי בהחלט קיים. במחנה הימין יש מצביעים שמחפשים בית פוליטי חדש, משום שאינם מעוניינים להצביע לליכוד או לסמוטריץ'. השאלה הגדולה היא כמה מהם באמת יגיעו לוינטר והאם המספר יספיק כדי להעביר אותו את אחוז החסימה. "לא ניתן לדעת זאת בוודאות", הוא מדגיש.
כהן גם דוחה את הניסיונות לצבוע את וינטר כאיש ליברמן או כמי שאינו שייך באמת למחנה הימין. "וינטר בחר אנשים מזוהים עם הימין והוא עצמו ימני", הוא קובע.
אפשרות נוספת שמרחפת מעל המערכת היא חבירה של וינטר והציונות הדתית לבלוק טכני, במטרה לצמצם את הסיכון של אובדן קולות ולהבטיח את מעבר אחוז החסימה.
כהן אומר כי האפשרות הזו אכן חוזרת ועולה, אך מבחינת וינטר היא אינה פשוטה. מפלגת "עמך ישראל" מבקשת להציג את עצמה כמפלגה הפונה לכלל הציבור הישראלי, ולא כמפלגה נוספת של הציונות הדתית. חיבור רשמי למפלגת הציונות הדתית עלול להקשות על המיתוג הזה.
הזכרנו בפניו את איתמר בן גביר, שהצליח במהלך השנים להרחיב את בסיס התמיכה שלו מעבר לקהל המזוהה עם הציונות הדתית, ולמשוך גם מצביעים מסורתיים, חילונים וחרדים.
אלא שלדברי כהן, אצל וינטר נקודת הפתיחה שונה. בצמרת הרשימה נמצאים שלושה אישים המזוהים עם הציונות הדתית - וינטר עצמו, דוידי וללי דרעי. אם לכך יתווסף גם בלוק טכני עם הציונות הדתית, יהיה קשה עוד יותר להתנער מהתיוג המגזרי.
והזמן קצר. בתוך פחות משבועיים ייסגר חלון הגשת הרשימות, והחלטות יצטרכו להתקבל במהירות.
המפלגות החדשות האחרות שהכריזו על התמודדות נמצאות, לפי התמונה הנוכחית, הרחק מאחוז החסימה ואינן נתפסות כשחקניות משמעותיות. וינטר, לעומתן, כבר נמצא במשחק: יש סקרים שמעניקים לו ארבעה מנדטים.
אלא שגם כאן כהן מצנן את ההתלהבות ומזכיר נתון שכל מפלגה המתנדנדת סביב אחוז החסימה חייבת לקחת בחשבון - טעות הדגימה.
גם כאשר סקר מעניק למפלגה ארבעה או חמישה מנדטים, אין בכך ערובה לכך שהיא אכן תיכנס לכנסת. כשהפער בין הצלחה לכישלון הוא שברי אחוזים, גם הכלים המחקריים אינם יכולים לספק ודאות.
"אין שום כלי מחקרי שיכול לדעת אם יקבלו 2.8 אחוז ולא יעברו או שלוש ורבע ויעברו", מסכם כהן.
עד סגירת הרשימות, אם כן, כל העיניים יופנו לסקרים. עבור וינטר, הם לא יהיו רק תמונת מצב של המרוץ - הם עשויים להפוך לחלק מהמרוץ עצמו.