אליהו ליבמן, סגן אלוף במילואים ולשעבר ראש המועצה האזורית קריית ארבע, אישר בחודש שעבר את הצטרפותו למפלגת נעם לישראל בראשות ח"כ אבי מעוז.
בריאיון אישי לפודקאסט של הדר מילר הוא חוזר אל הסיפור שמאחורי ההחלטה, ואל הטרגדיות שליוו את משפחתו בעשורים האחרונים. "נועם לישראל נגע לי בלב, נגע לי בנשמה, הסיפור של הזהות היהודית, הסיפור של השורשים, הסיפור של החינוך היהודי", הוא אומר.
לדבריו, פנו אליו גורמים פוליטיים שונים בשלוש השנים האחרונות, אך רק כשנעם לישראל ביקשה זאת הוא נענה. את הרקע הציבורי שלו הוא מביא איתו: שנים כראש מועצה, כסגן אלוף במילואים וכקצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון. על מצב הגוש הפוליטי הוא אומר: "היום יש 64 מנדטים לקואליציה. בסקרים הממוצע זה 55" - נתון שנמסר כהערכתו האישית של ליבמן ולא אומת באופן עצמאי.
במרכז הריאיון עומדת הטרגדיה המשפחתית. בנו, אליקים, שימש מאבטח בפסטיבל נובה ברעים בעת התקפת החמאס. לפי עדויות שנמסרו למטה משפחות החטופים, אליקים פינה פצועים רבים והציל את חייהם, ובחר שלא לברוח. הוא נחשב חטוף במשך כשבעה חודשים, עד שהתברר כי נרצח באותו יום.
שרידי גופתו אותרו בטעות בקברה של נרצחת אחרת מהנובה בבית העלמין בחולון, ורק כ-210 יום לאחר האסון זוהה סופית והובא לקבורה בבית העלמין בחברון. ליבמן: "הבנו שבעצם החיים מתחלקים לשתיים. מה שהיה ולא ניתן להשיב, את אליקים אנחנו לא יכולים להשיב, אבל איך החיים שלנו יהיו מהיום והלאה, זה בחירה שלנו".
זו אינה האבדה הראשונה במשפחה. אחיו של ליבמן, שניאור שלמה ליבמן, נרצח בפיגוע ירי ליד יצהר בשנת 1998 יחד עם הראל בן־נון. לדברי ליבמן, בנו אליקים נקרא על שמו של שניאור שלמה. בעקבות רצח אחיו הקימה המשפחה בזמנו את "פורום תקווה", שממשיך לפעול גם היום סביב משפחות חטופים ונרצחי המלחמה. ליבמן טוען כי רוצחי אחיו שוחררו בעבר במסגרת עסקת שחרור מחבלים - טענה אישית שלא אומתה במקור עצמאי - ומסכם: "עם האויבים שלנו אנחנו לא עושים עסקאות, כי המשמעות של שחרור מחבלים זה עוד דם יהודי שישפך".
ליבמן נולד וגדל בקריית ארבע ובבית הדסה בחברון. בגיל עשר היה עד לפיגוע הירי בבית הדסה ב-1980, שבו נרצחו שישה מתפללים יהודים ונפצעו שישה עשר. לדבריו, האירוע הוביל אותו להתנדב במד"א ולהתגייס לגולני: "אמרתי כשאני אגדל... הלכתי להתנדב במד"א ולהתגייס לסיירת גולני". בהמשך שירת כקצין וכמפקד פלוגה וגדוד במילואים, וכן כקצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון. הוא זה שחילץ בעבר את ניצן פלג, כיום ראש המועצה האזורית גליל תחתון, לאחר שנפצע מירי מחבלים בחברון.
ליבמן נשוי לאביגיל, המשמשת כמזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת, ואב לשמונה ילדים וסב לאחד עשר נכדים, ששה מהם נולדו לאחר השבעה באוקטובר. על אשתו הוא אומר: "הגיבורה בסיפור זה אשתי אביגיל... היא נותנת לי כוח, היא נותנת כוח לכל המשפחה, בהכל, בצניעות, בשקט". בעקבות מותו של אליקים הקימה המשפחה יוזמה לעידוד שידוכים בעם ישראל לזכרו: "הוא לא זכה להקים בית בישראל... אנחנו רוצים איפה שלקחו חיים, להוסיף חיים, להוסיף שמחה". על תפיסתו הציבורית הוא מסכם: "אני לא בא לשליחות שאני חלילה מעל מישהו אחר. אני בגובה העיניים של כולם".