הספר החדש "דרך תשובה הורית - עיונים בהלכות תשובה לרמב"ם", המביא מעיוניו וחידושיו של הרב יונתן רוזין מישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, רואה אור בימים אלה לקראת חודש אלול.
הספר, בעריכת דניאל שאול רייזר, נולד מתוך שנים של לימוד משותף עם הרב רוזין וכולל גם שורה של מאמרים שכתב הרב עצמו.
בהערת העורך מספר רייזר כי הספר מבוסס על לימוד בחברותא שזכה לחדש עם הרב רוזין בשנים תשפ"ב-תשפ"ה בישיבת ברכת משה.
בניגוד לכרך הראשון, שנכתב בידי רייזר ולא עבר את הגהתו והערותיו של הרב, הכרך החדש נבנה בשיתוף פעולה הדוק יותר. "כרך זה נכתב באופן אחר. חלקו נכתב על ידי וחלקו על ידי הרב ועבר עריכה קלה שלי", כתב רייזר. "אכן חידוש רענן מוצע בכרך זה, זכינו שהרב עצמו יפרסם את חידושיו".
רייזר כתב את חידושיו של הרב רוזין לפרק ג' בהלכות תשובה, בעוד שאת רוב המאמרים על פרק ד' כתב הרב רוזין בעצמו. בספר מופיעים 13 מאמרים פרי עטו של הרב.
העורך הסביר כי דווקא פרק ד', העמוס בפרטים שלעתים עשויים להיראות כרשימה טכנית, לא זכה לעיסוק נרחב מצד מפרשי הרמב"ם. הרב רוזין ראה בכך סיבה להעמיק בו ולא לדלג על פרטיו.
"הרב יונתן אמר לי שפרק זה הוא בבחינת 'מת מצווה' וחובה לעסוק בו ולהחיותו", מספר רייזר, "ולכן מדקדק הוא ומדייק בכל פרטיו כבשאר הלכותיו של הרמב"ם". לדבריו, בעקבות זאת "זכינו שהרב עצמו כתב עבור כרך זה שלושה עשר מאמרים, כשלושה עשר עלי השושנה", העוסקים בפרק ד' מהלכות תשובה.
לצד המאמרים הלמדניים נכללים בכרך גם עיבודים של שתי שיחות שנשא הרב רוזין במסגרת ערבי העיון השנתיים "אורי וישעי" בישיבת מעלה אדומים. רייזר מציין כי בעיבוד הדברים לכתב ביקש לשמר את אופיין המקורי של השיחות ואת "סגנונו הדרשני של הרב".
העורך אף ממליץ ללמוד את המאמרים על פי סדרם, מאחר שיסודות המונחים במאמר אחד משמשים לאחר מכן במאמרים הבאים. בפרק ג', למשל, הבחנות יסודיות בין "יתרות" ל"מרובות", בין "הכרעת דין" ל"הגדרת מעמדו של האדם" ובין "הבינוני של ראש השנה" להגדרות נוספות, שזורות לאורך יחידת המאמרים. בפרק ד', לעומת זאת, המאמרים שכתב הרב רוזין עומדים בפני עצמם במידה רבה וניתן ללומדם כמעט ללא תלות במאמרים הקודמים.
מקום מיוחד בהקדמה מוקדש לפרופ' מרטה ויינשטוק רוזין, כלת פרס ישראל ואימו של הרב יונתן, שסייעה בהוצאת הספר. בכרך הראשון תמכה יחד עם בעלה, פרופ' ארנולד רוזין ז"ל, מיקירי ירושלים, שעבר על הספר לפני צאתו לאור ואף הציע מספר תיקונים.
פרופ' רוזין נפטר בט"ו באלול תשע"ח ולא זכה לראות את הכרך השני יוצא לאור. "אמר לי מפורשות כמה פעמים, כי מייחל הוא לכרכים הבאים", כתב רייזר. "אני תקווה שנשמתו רווה נחת מפירות חידושי בנו, יהי ספר זה לעילוי נשמתו".
את מלאכת הכתיבה והעריכה מתאר רייזר כעבודה שהושקעה "לכבוד התורה ולהעמיק בה מדע", מתוך רצון "לצרף וללבן את הלכות הנשר הגדול" ולהביא את תורת רבו אל הלומדים.